הפ"ב 12242-09-15 כהן נ' קופרלי ושלום השקעות בע"מ ואח'

התובענות

1.לפני בקשה לביטול פסק בוררות (הפ"ב 12242-09-15, ובקשה לאישורו (הפ"ב 12180-09-15), שעניינן פסק בוררות שניתן ביום 27.7.2015, על ידי הבורר עו"ד יניב עצמון (להלן: "פסק הבוררות").

הדיון בשתי התובענות אוחד. מטבע הדברים, הבקשה לביטול פסק הבוררות תידון תחילה.

רקע עובדתי

2.המבקש בבקשה לביטול פסק הבוררות, אליהו כהן (להלן: "המבקש"), והמשיבים קופרלי ושלום השקעות בע"מ ומשה בן גרה (להלן: "המשיבים"), הינם בעלי הזכויות, במשותף (במושע) של מקרקעין הידועים כגוש 3946 חלקה 34, ברחוב האצ"ל 17, פינת רח' לישנסקי בראשון לציון (להלן: "המקרקעין"). על המקרקעין בנויים תחנת דלק, מבנה מסחרי הכולל שתי קומות ומרתף ומגרש חניה.

המבקש הינו בעל 50% מהזכויות במקרקעין. המשיבים בעלים של 50% הנותרים, בחלקים שווים ביניהם.

3.לאחר הליכים משפטיים קודמים בתביעה לפירוק שיתוף, הוסדרו היחסים בין הצדדים בהסכם שיתוף מיום 10.8.2007 (להלן: "הסכם השיתוף").

4.בהסכם השיתוף נקבעו הוראות בדבר ניהול המקרקעין ובדבר פתרון סכסוכים בין השותפים. הסכם השיתוף כולל סעיף בוררות הקובע כדלקמן: "מחלוקות בין השותפים יובאו לבוררות בפני עו"ד יניב עצמון. הכרעתו המנומקת של עו"ד יניב תחייב את הצדדים" (סעיף 17 להסכם השיתוף).

בסעיף 18 להסכם השיתוף נקבע כדלקמן: "אם עו"ד יניב עצמון יקבע, כי ההסכם בין הצדדים הופר הפרה יסודית, הוא יורה על ביצוע פסק הדין לפירוק השיתוף, על פי בקשת הצד הנפגע. פירוק השיתוף ייעשה באמצעות הוצאת הנכס למכירה בשוק החופשי. עוה"ד רוזנשיין וסעדון ישמשו כונסי נכסים לביצוע פירוק השיתוף".

5.בחלוף מספר שנים, הגישו המשיבים תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שנדונה במסגרת ת.א. 31217-12-13, בבית משפט השלום בראשון לציון (להלן: "בית משפט השלום"). המבקש טען בכתב ההגנה שהוגש על ידו לקיומה של תניית בוררות המחייבת את העברת הסכסוך להכרעת הבורר המוסכם, עו"ד יניב עצמון (להלן: "הבורר").

6.בהחלטתו מיום 17.12.2014, התייחס בית משפט השלום (כב' השופט ארניה), לטענות הצדדים בעניין סעיף 18 להסכם השיתוף וקבע כדלקמן: "... כאן (בסעיף 18 להסכם השיתוף - ב.ט.) נקבע כי צו לפירוק שיתוף יינתן רק אם ההסכם בין הצדדים הופר הפרה יסודית. זוהי בוודאי מגבלה על יכולת פירוק השיתוף ועל זכותו הטבעית של כל שותף במקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת וללא מגבלת עילה. אשר על כן, הוראת רישא סעיף 18 תוקפה הינה ל - 3 שנים ומשתקופה זו חלפה, אין להתנות את פירוק השיתוף בהפרת ההסכם ...".

אשר לטענה בדבר קיום תניית בוררות, בית משפט השלום דחה את התנגדות המשיבים לבקשה לעיכוב הליכים וקיבל את עמדת המבקש כי נוכח תניית הבוררות, יש להעביר את הדיון בתביעה לבוררות. בית משפט השלום הורה על כן על עיכוב ההליכים בתובענה והעברתה לדיון בפני הבורר והוסיף וציין: "ההוראות שניתנות לעו"ד עצמון יניב הינן, להתעלם מתניית ההפרה היסודית המופיעה בסעיף 18 רישא להסכם ולדון בתובענה לפירוק שיתוף כאילו תנייה זו אינה קיימת".