הערכת הנזק שנגרם למבקשת בגין אי מסירת המידע על-ידי הבנק

:השופטת ט' שטרסברג-כהן

1(. המבקשת חתמה על שטר משכנתא על פיו שיעבדה חנות שבבעלותה לטובת הבנק )משיב ..1
2( בבעלות 400,000 ח"ש שניתנה לחברה )המשיבה-השעבוד נוצר לצורך קבלת הלוואה על סך כ
4-3(. מדובר בחברה להובלה 5( ושני שותפים אחרים )משיבים בעלה של המבקשת )משיב
והסעות וההלדרשה לצורך רכישת שבעה רכבים. החברה אמורה היתה להחזיר את ההלוואה
11.12.98. החברה נקלעה להפסדים-בתשלומים חודשיים, שהאחרון בהם אמור היה להשתלם ב
וחדלה מפעילות וכתוצאה מכך הופסקו תשלומי פירעון ההלוואה. לאחר חלוף המועד לתשלום
האחרון מבלי שההלוואה נפרעה, הודיעהבנק למבקשת על כך ודרש ממנה לשלם את החוב.
המבקשת לא שילמה את החוב והבנק פתח בהליכים למימוש השעבוד. או אז הגישה המבקשת
תביעה לסעד הצהרתי לפיו משוחררת היא מכל חוב שהוא לבנק בכל הנוגע לחובותיה של החברה
לבנק ביחס להלוואה האמורה, ולפיו המשכנתא שנרשמה על החנות בטלה

בית משפט השלום )כבוד השופט ר' סוקול( קיבל את התביעה, קבע כי המבקשת פטורה ..2
מתשלום כלשהו לבנק בגין חובות החברה מכוח שטר המשכנתא והצהיר על ביטולו של השטר.
בית המשפט המחוזי )כבוד השופטים ג' גינת, י' גריל ור' חפרי-וינוגרדוב( קיבל חלקית
את ערעור הבנק, במובןזה שקבע כי המבקשת פטורה מתשלום מחצית החוב של החברה המובטח
על-ידי המשכנתא. על פסק דין זה נסבה בקשת רשות הערעור שלפנינו