העסקת ילדיו הבגירים של מנהל המערערת ובעל השליטה בה – האם הועסקו על ידי המערערת או האם דווחו כעובדי החברה

1. השאלה העומדת במרכזו של ערעור זה, היא אחת, לאמור, האם שני ילדיו הבגירים של
מנהל המערערת ובעל השליטה בה, הועסקו בשנים שבערעור - הן, השנים 1990 ,1989 - על
ידי המערערת כפי שטענה זו על ידי מנהלה; או, האם דווחו שני אלה כעובדי החברה, על
מנת שהוצאות השכר שהוציאה עליהם כטענתה תשמשנה לה להקטנת הכנסותיה לאותן שנים, כפי
שטען המשיב?

השאלה, כעולה מניסוחה לעיל, היא שאלה עובדתית, שדינה להחתך בנסיבותיו של תיק זה, על
בסיס של אמון. רוצה לומר, אם יעלה מניתוח התשתית הראייתית שהניחה המערערת בסוגיה
זו, כי יש בה כדי להצביע על כך שבנו ובתו של המנהל והבעלים בחברה )להלן - מר
וונטורה( עבדו בחברה ותרמו בייצור הכנסתה בשנים האמורות, יקום הבסיס לקבלת ערעורה.
אם לא כך, לא יהיה מנוס מקביעה כי צדק המשיב בתאמו את כל הוצאות השכר שתבעה ממנו
המערערת בהתרה, אם של הבן, אם של הבת ואם של שניהם כאחד.

בנקודה זו יש להדגיש כבר בפתח הדברים, כי הנטל להוכיח הנטען בערעור, מונח הוא על
כתפי המערערת, ולא כפי שטען בטעות בא כוחה המלומד. והרי, בדרישת הוצאות בניכוי
עסקינן, כאשר הדורש את אלה, נופל מדרך הטבע לגידרו של "המוציא מחברו" שעליו לכל
הדעות הראיה )ר', ע"פ6072/93 ,6016/93, מאיר צרשניה נ' מ"י, מיסים ח/5 עמ' ה-67;
רע"פ 608/97 ,26/97, לקס וקליין נ' מ"י, מיסים יב/4 עמ' ה-94 (.