העמותה למען הגיל הרך בעדה הדרוזית ואח' נ' מועצה מקומית מג'אר ואח'

פסק דין

1.המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") הינה מועצה מקומית, אשר בתחום שיפוטה מפעילה העותרת גני ילדים. המשיבה אחראית, בין היתר, על פעולות רישום הילדים בתחומה לגנים ודיווח על הרישום למשיב מס' 2.

2.המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") הוא משרד החינוך, והוא מופקד, בין היתר, על ניהול, הפעלה ותקצוב של גני הילדים.

3.לטענת העותרת בשנת הלימודים תש"ע ביקשו הורים לרשום את ילדיהם לגני העותרת, אך המשיבה סרבה לבצע את הרישום המבוקש ורשמה את הילדים לגנים שמפעילה המשיבה. כן טענה העותרת כי הילדים שביקשו להרשם לגנים אותם היא מפעילה, התחנכו בפועל בגני העותרת בשנת הלימודים תש"ע, למרות שהיו רשומים בגנים שמנהלת המשיבה.

4.בנסיבות המתוארות עתרה העותרת להורות למשיבה לרשום אצלה ולדווח למשיב על הילדים שהתחנכו בגנים שהיא מפעילה, בהתאם לרשימה שצורפה לעתירה.

5.המשיבה טענה בתגובתה כי העותרת לא צרפה לעתירתה אישורים המתירים לה להפעיל גן ילדים, ובנסיבות אלה דין העתירה להדחות. לטענתה, משלא צורפו האישורים ממילא יש להניח כי המשיב לא העניק לעותרת את הרשיונות הדרושים , ולפיכך הפעלת הגנים אינה כדין והיה על המשיב לנקוט בצעדים לבגירת הגנים. המשיבה טענה כי לאחד הגנים ניתן בפועל אישור זמני להפעלת הגן החל מחודש נובמבר 2009, ואולם במועד רישום הילדים לגנים אישור זה לא היה בתוקף ולא ניתן היה לרשום את הילדים לגן זה.

6.המשיבה טענה כי העתירה התיישנה ו/או הוגשה בשיהוי, כאשר הרישום לגני הילדים הסתיים עוד בחודש פברואר 2009 בעוד שהעתירה הוגשה בחודש דצמבר.

7.המשיבה טענה כי היא פעלה על פי תקנה 24 לתקנות חינוך ממלכתי (רישום). המשיבה אישרה כי על פי תקנה 25 לתקנות הרישום היו ההורים יכולים להמציא למשיבה במועד הרישום אישור הגן אליו נרשם ואולם הדבר לא נעשה בפועל על ידי ההורים. כן טענה כי ההורים היו רשאים להגיש בקשה להעברת הילדים למוסד בו הם לומדים בפועל, אך גם דבר זה לא נעשה.

8.בתצהיר תגובה שהוגש מטעם המשיבה ניתנה התייחסות פרטנית לילדים ששמותיהם נכללו ברשימה שצורפה לעתירה ונטען כי חלקם נרשמו לגני המועצה וכי רק חלק קטן מהילדים למדו בפועל בגני העמותה.

9.המשיב טען כי הוא מקבל את דוחות רישום התלמידים לגנים, כפי שאלו נמסרים לו על ידי הרשות המקומית (המשיבה) וכי חובתה של הרשות המקומית לנהל את הרישומים ולהקפיד על נכונותם ואמינותם.

10.המשיב טען כי דין העתירה נגדו להדחות על הסף, לאחר שלא נתבקש נגדו כל סעד.

11.המשיב טען כי העתירה מבוססת על שני אדנים – תביעה כספית נגד המשיבה, בטענה כי קיבלה לידיה תקציבים אשר לא היתה זכאית לקבל והשניה תביעה לצו שיורה למשיבה לתקן את רישומיה. בנסיבות שכאלו טוען המשיב כי ההליך של עתירה מינהלית אינו ההליך הנכון.

12.המשיב טען כי הפורום בו הוגשה העתירה אינו הפורום הנכון, כי חל שיהוי בהגשת העתירה וכי היה מקום לצרף לעתירה גם את הורי התלמידים.

13.העותרת הגישה תשובה לתגובת המשיבים וטענה כי היא מחזיקה ברשיון לגנים אותם היא מנהלת. העמותה טענה כי אין שיהוי בפנייתה, לאחר שהמשיבה נמנעה מלבצע רישום תקין וכי לא יגרם למשיבה כל נזק במידה והרישום יתוקן לפי המצב בפועל.

14.הדיונים בפני נמשכו זמן רב, לאחר שהמשיבה כפרה בכך שהורי התלמידים ביקשו לרשום את ילדיהם לגני העותרת. לאחר שהופיעו בפני הורים רבים שהעידו כי ביקשו לרשום את ילדיהם לגני העותרת, אך המשיבה מנעה מהם את הרישום המבוקש ורשמה את הילדים לגני המשיבה, המשיכה המשיבה בכפירתה וטענה כי בפועל הילדים המופיעים ברשימות שצורפו על ידי העותרת לומדים בגני המשיבה. מסתבר כי גם טענה זו הינה בעלמה ולאחר שהופיעו בפניי שוב ההורים והגננות התברר כי הילדים ששמותיהם מופיעים ברשימות העותרת (אם לא כולם אז רובם הגדול מאד) לומדים בגני העותרת.

15.ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב. העותרת טענה כי כל התנהלותה של המשיבה נועדה למשוך זמן על מנת לסכל אפשרות העברת כספים המגיעים לעותרת מהמשיב והעברתם לקופתה, תוך עשיית עושר שלא כדין. לטענתה, המדובר בכ- 120 תלמידים וכי הסכום ששולם למשיבה על ידי המשיב בגין ילדים אלה מסתכם ב- 700,000 ₪.

16.המשיבה טענה כי העתירה היום תיאורטית, מאחר ושנת הלימודים הסתיימה. המשיבה טענה כי לעותרת לא היה רישיון להפעלת הגנים וכי היא לא מיצתה את ההליכים שעמדו לרשותה.

17.המשיב חזר על טענותיו, כפי שפורטו בתגובה.

דיון:

18.הוכח בפני באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי המשיבה מנעה את רישום ילדים לגני העותרת, למרות שהוריהם ביקשו רישום שכזה באופן מפורש, במועד הקובע לרישום התלמידים.