העלמות רכוש, הוצאות ונזקים עקיפים בעת הדמדומים של חיי הנישואין תוך המשך המגורים המשותפים

לפני בית הדין תביעה להשלמת חלוקת הרכוש.

דירת הצדדים נמכרה בהסכמה, תמורתה חולקה בהסכמה, ונותר סכום כסף בנאמנות עד להכרעת בית הדין בכל שאר ענייני הרכוש המפורטים להלן.

פסק הדין ומתן הוראות

לאחר עיון בסיכומי הצדדים בית הדין קובע כדלהלן:

1. בית הדין מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 140,584 ש"ח בתוך תשעים יום מחתימת פסק דין זה.
2. אם יקבל בעתיד הנתבע פיצוי כלשהו בגין פיטוריו מעבודתו, יהיה עליו לשלם את מחציתו לתובעת מיידית.
3. בית הדין מודיע בזאת לצדדים כי מי מהם שלקח סכום כסף בשקלים, יהלומים או זהב מן הכספת חייב להשיב את מחציתם לצד שכנגד (בניכוי או בתוספת לסכום הנזכר לעיל, לפי העניין), ואין בפסק דין זה כדי לפטור אותו מחובה זו.

נימוקי פסק הדין

תקציר הרקע המשפטי

הצדדים התגרשו אחרי כחמישים שנות נישואין. הם נישאו בשנת תשכ"ה והתגרשו בבית הדין בתשע"ז, אחרי ניהול הליכים לסירוגין במשך יותר משש שנים.

בפתח סבב ההליכים הראשון, ביום ז' בטבת תשע"א (14.12.10), הגישה האישה במקביל תביעת שלום בית ותביעת גירושין כרוכה. הליך זה הסתיים ביום כ"ו בטבת תשע"א (2.1.11) כשבית הדין נתן תוקף של פסק דין להסכם שלום בית ולחילופין גירושין.

כשנה וחצי אחר כך, ביום י"א באלול תשע"ב (29.8.12), הגישה האישה תביעת גירושין ודרשה להתגרש על פי ההסכם הנ"ל. הליך זה הסתיים בסגירת התיקים ביום כ"ח בכסלו תשע"ד (1.12.13) עקב העדר פעילות.

ההליך הנוכחי בא בהמשך לתביעת גירושין שהגישה האישה ביום א' באלול תשע"ד (27.8.14) ושבהמשך לה נתן בית הדין ביום י"ט בשבט תשע"ה (8.2.15) תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים המהוות הסכם גירושין חדש. עיקרי ההסכמות, מעבר לעצם ההסכמה העקרונית להתגרש, היו כדלהלן:

א.  ביטול ההסכם משנת 2010;

ב.   מכירת הדירה המשותפת לכל המרבה במחיר;

ג.   סידור גט אחר מכירת הדירה;

ד.    חלוקת הדולרים שלקחה האישה מן הכספת – האישה תיתן לבעל ביום סידור הגט סך 43,000 דולר;

ה.  חלוקת זכויות הצדדים בשווה ומינוי אקטואר לצורך זה;