העליון לא יתערב בפרשנות שנתן המחוזי להסדרי הפשרה בפרשת התמוטטות 'חפציבה'

השופטת מ' נאור:

           מונחים בפנינו שני ערעורים, אותם שמענו במאוחד, בהם מבקש עו"ד מולכו, המנהל המיוחד בפרשת חפציבה, כי נתערב בפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' צבן) להסדרי פשרה שנעשו בפרשת התמוטטות חברת הבניה חפציבה והחברות הקשורות בה, ונפרש אותם באופן אחר מזה שפירש אותם בית המשפט המחוזי.

           בפתח הדברים אנו מבקשים להביע את הערכתנו הרבה לפעולתו של בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' צבן) בגיבוש ההסדרים בפרשה זו ובניהול תיק הפירוק המורכב. אף שבעניין הספציפי שלפנינו חלק המנהל המיוחד על מסקנותיו של בית המשפט המחוזי נראה כי כל בעלי הדין היו שותפים להערכה זו.

           נפנה לדון בערעורים על פי סדרם תוך הצגת הטיעונים ומסקנותינו המשפטיות, הכל כפי שיפורט עתה.

ע"א 7652/09

1.        לחברת חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: חפציבה בניה), הנמצאת היום בפירוק, היה פרויקט של 56 יחידות דיור במושב מצליח. לחברת חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (להלן: חפציבה שיכון) היה פרויקט לבניית 58 יחידות דיור בכפר יונה (להלן: הפרויקטים). המימון לבניית שני הפרויקטים ניתן באמצעות ליווי בנקאי של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: הבנק). לטובת הבנק נרשמו שעבודים קבועים ראשונים בדרגה על זכויות החברות הנזכרות לגבי מקרקעי הפרויקטים. לטובת המשיבה העיקרית בערעור זה - מניף שירותים פיננסים בע"מ (להלן: מניף) נרשמו ביום 3.9.06 שעבודים בדרגה שניה לשעבודי הבנק על נכסי הפרויקטים. על כל פרויקט בנפרד נרשם שעבוד קבוע על זכויות היזם במקרקעי הפרויקט ושעבוד שוטף על חשבון הליווי של הפרויקט ועל הזכות לתקבולים מרוכשים.

2.       באוגוסט 2007 קרסה קבוצת חפציבה. לאחר קשיים לא מעטים הושג מתווה של הסדרים עם המערכת הבנקאית. ביוני 2008 נחתם הסדר עם הבנק הבינלאומי, הנוגע, בין השאר, לערעור בו עסקינן. הצדדים להסדר זה היו הכונס הרשמי כנאמן זמני בהליכי ההקפאה, המנהל המיוחד, הבנק הבינלאומי שהיה הבנק המלווה, כונס הנכסים שמונה לבקשת הבנק המלווה, מניף, הקבלן המבצע וקבוצת רוכשים בפרויקט בכפר יונה, שהוא הפרויקט היחיד שלווה על ידי הבנק שנותר בלתי גמור בעת הקריסה. אין צורך לעמוד על פרטי ההסדר ונתמקד במחלוקת הטעונה הכרעה.

3.        המחלוקת העומדת בבסיס הליך הערעור מתמקדת בשאלת חלוקת יתרת הכספים שנותרו בחשבון הכינוס של הפרויקט לאחר פרעון החוב לבנק ולאחר שמירת עתודה להוצאות הכינוס. ביום 16.4.09 הגיש כונס הנכסים בקשה להורות על העברת יתרת הזכות שבחשבון הכינוס לידי מניף. לכך התנגד המנהל המיוחד. התנגדותו להעברת היתרה נסמכה על פרשנות הוראת סעיף 3.3.10 להסדר הקובעת:

"ככל שיוותרו עודפים בחשבון הכינוס לאחר כיסוי הוצאות הכינוס, החובות לבנק (הבינלאומי - תוספת שאינה במקור- מ'נ') ולמניף בגין הפרויקט (הדגשה שאינה במקור- מ' נ') יועברו עודפים אלה לקופת המנהל המיוחד, והכל בכפוף לכך שהבנק שומר על כל טענותיו שלפיהן עודף זה מבטיח את החוב של חברת חפציבה בניה פיתוח השקעות בע"מ בחשבונותיה בסניף 114 של הבנק"

4.        טענת המנהל המיוחד, בקליפת אגוז, היתה שפרשנות הסעיף מלמדת  שהכספים העודפים בחשבון הכינוס נועדו לכיסוי החוב לבנק הבינלאומי ולמניף רק ככל שהחוב נוצר "בגין הפרויקט" של מושב מצליח. לטענת המנהל המיוחד, כפי שיפורט בהמשך, בשונה מהמצג שהוצג לו בעת כריתת ההסדר, המימון שניתן על ידי מניף לא ניתן לטובת הפרויקטים אלא לצרכיה הכללים של קבוצת חפציבה ועל כן אין מקום להעברת הכספים העודפים למניף אלא יש להעבירם לקופת המנהל המיוחד.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

5.        בית המשפט המחוזי דחה את טענת המנהל המיוחד. בית המשפט ציין כי משנחתם ההסדר עם הבנק ומשאושר על ידי בית המשפט, הרי שמסגרת הדיון צריכה להישען על הסכמות הצדדים והכוונות שעמדו בבסיסן, כפי שבאו לידי ביטוי בלשון ההסדר. מטרת ההסכם להסדיר את מערכת היחסים שבין הבנק המלווה - מניף והמנהל המיוחד בקשר למימוש הפרויקט ועל כן פירוש הסכמי המימון במישור היחסים שבין חפציבה למניף אינו רלבנטי. בית המשפט ציין שהפרשנות שמנסה המנהל המיוחד לשוות להסדר מבקשת לאפשר את קיום הוראות ההסדר, ככל שהדבר נוגע אליו, ולבטלו ככל שהדבר נוגע ליישום הוראותיו כלפי מניף. בית המשפט קבע שביטול ההסדר ומימוש הפרויקט אינו יכול להיעשות אגב דיון שמקורו ביתרת חשבון המימון של הפרויקט, וזאת לאחר שהוא מומש בהתאם להוראות ההסדר. בית המשפט הוסיף שביטול ההסדר בשלב זה אף אינו עולה בקנה אחד עם סעיף 4.7 להסדר הקובע:

"הסכמות הצדדים בהסכם זה הינם מקשה אחת ולא ניתן יהיה לאשר חלקים מהסכם זה ללא הסכמת הצדדים מראש לכך".

6.        בית המשפט הדגיש גם כי מניף הינה חברה למתן שירותים פיננסים שנתנה ערבויות לחפציבה בפרויקטים שונים, וכי אופי פעולתה היה ידוע ומוכר. בנוסף, מהות השעבוד לטובת מניף, כך קבע בית המשפט, הייתה ידועה לצדדים במועד כריתת ההסדר ומאז לא נשתנו הנסיבות. העובדה שהערבויות שניתנו על ידי מניף לא הופקדו בחשבון הליווי אלא בחשבונות שוטפים של חפציבה הייתה ידועה כבר במועד כריתת ההסדר. יתר על כן, בית המשפט המחוזי קבע שהטענה שהעלה המנהל המיוחד שהכספים יועברו לכיסוי החוב רק ככל שהוא בגין הפרויקט, אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 3.3.8 להסדר הקובעת:

"..למען הסר כל ספק, השעבוד לטובת מניף יחול גם על כספים שהופקדו ויופקדו בחשבון זה"

7.        עוד מציין בית המשפט כי אם תתקבלנה טענות המנהל המיוחד, לא ברור מדוע נקשר המנהל המיוחד בהסדר עם מניף בקשר לפרויקט וזאת משום שלפי השקפתו אין כלל חוב של חפציבה כלפי מניף "בגין" פרויקט מצליח. לגישתו של המנהל המיוחד לא קיים חוב של חפציבה בניה כלפי מניף שמקורו בחשבון הליווי של הפרויקט ואין גם שעבוד המבטיח את חוב חפציבה בניה בלבד. 

           ובית המשפט מסכם:

"אין זאת, כי אף המנהל המיוחד סבר, כמו בהרבה הסכמים אחרים שנעשו עם קריסת קבוצת חפציבה וכפי שעשו בעלי שעבודים אחרים, כי יש מקום ברגע של משבר, להגיע לפתרון מוסכם, ולא לעמוד על הזכויות ו/או החובות על-פי דין. בחינת נסיבות ההתקשרות מלמדת כי ההבנות שעמדו בבסיס ההסכם היו כי יש לסיים בניית פרויקט מצליח ולהסדיר בו את הזכויות המשפטיות של הרוכשים. דבר זה אפשרי רק עם הסרת השעבודים הרשומים לטובת הבנק הבינלאומי ומניף. הפירוש המוצע על-ידי המנהל המיוחד למילים 'בגין הפרויקט' שבסעיף 3.3.10, לפיו יש עתה לבחון את תוקף החובות כלפי מניף ומקורן, אינו תואם את מטרות ההסכם.

במהלך איתור פתרונות למשבר המסועף של חפציבה לענפיה הרבים מספור היה ברור כי עמידה דקדקנית על הדין וההסכמים שנחתמו בין הצדדים, תביא את המעורבים לבאר שחת. ראיה זו, היא שהביאה את בעלי השעבודים, הבנקים ושאר צדדים, להסכמים בהם איזונים מיוחדים. ראיה זו, היא שתעמוד לפנינו, בפירוש המילים 'בגין פרויקט' שבסעיף 3.3.10 להסכם.