העליון הפחית הפיצויים לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, לרמת השכר הממוצע במשק. - פסקדין

השופט ד' חשין:

רקע

1.        בפנינו שני ערעורים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט נ' ישעיה) מיום 30.4.02 בת"א 78/94, בגדרו נפסקו פיצויים בגין נזקי גוף לנפגע בתאונת דרכים. המערערת בע"א 4772/02 היא סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ (להלן - סהר), שביטחה את הרכב שהיה מעורב בתאונה. המערער בע"א 5122/02 הוא גיל צ'יבוטארו (להלן - גיל), שנפגע בתאונת הדרכים, שהוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) כתאונת עבודה.

2.        ביום 19.5.92, בהיותו בן 25 שנים, נפגע גיל קשות בתאונת דרכים בעת שנהג ברכבו. במהלך התאונה נחבל גיל בגזע המוח, וכתוצאה מכך נותר נטול יכולת דיבור ומשותק בכל חלקי גופו, למעט היכולת למצמץ בעפעף עין ימין ולהניע קלות את הצוואר. המונח הרפואי המגדיר את מצבו של גיל הינו "LOCKED IN SYNDROME" - תסמונת נדירה המתאפיינת בכך שהלוקה בה כשיר לחלוטין מבחינה קוגניטיבית ומנטלית, ער למתרחש ואף ניחן ביכולת ראייה ושמיעה מלאה, אך חסר כל יכולת מוטורית לבטא את תודעתו כלפי חוץ ולקיים תקשורת רגילה עם הסביבה. נפשו הפעילה של גיל "כלואה" בגופו המשותק. גיל מתקשר עם הסביבה באמצעות לוח אותיות מיוחד שהוכן עבורו: המחזיק בלוח מעביר את אצבעו על פני שורת אותיות מול פניו של גיל, וזה ממצמץ בעינו כל אימת שמסומנת אחת מן האותיות שמרכיבות את המילה שברצונו "לומר". כך מצליח גיל לבנות מילים ומשפטים ולתקשר עם סביבתו.

3.        אין מחלוקת כי שיעור נכותו הרפואית והתפקודית של גיל עומד על 100% וכי הוא איבד לחלוטין את כושר השתכרותו.

פסיקת בית המשפט קמא

4.        בית המשפט המחוזי פסק פיצויים לגיל, לאחר חישוב ראשי הנזק השונים, בסך של כ-10,000,000 ש"ח.

           פתח דבר קבע בית המשפט כי על אף שנכותו של גיל מחייבת הספקת אמצעים רבים ויקרים, אין לפסוק עבורו פיצוי ברמת "הטוב ביותר האפשרי", אלא יש להסתפק ברמת פיצוי "הוגן והולם". על אף דרישת סהר לפסוק את הפיצויים בתשלומים עיתיים, קבע בית המשפט כי אלו ישולמו בתשלום חד-פעמי, וזאת לאור אורכה של התקופה שבגינה הם נפסקים ולשם הבטחת הוודאות והיציבות בהליך שיקומו של גיל. באשר לתוחלת חייו של גיל, הסתמך בית המשפט על חוות-דעתו של המומחה השיקומי מטעם בית-המשפט, ד"ר סורוקר, אשר קבע כי אמנם לא קיימים נתונים סטטיסטיים ברורים אודות תוחלת חייהם של בעלי LOCKED IN SYNDROME, שכן מדובר בתסמונת נדירה, אך מאחר שמבחינה מוטורית ומבחינת גורמי הסיכון הקיימים ישנה זהות בין פגיעת התסמונת לפגיעתה של קוודרופלגיה מלאה, ניתן להעריך את קיצור תוחלת החיים סביב 20-15 שנים. לאור דבריו של המומחה, קבע בית המשפט כי תוחלת חייו המשוערת של גיל הינה עד גיל 65, תחילת תקופת הזיקנה. לגבי מקום המגורים, קיבל בית המשפט את המלצת המומחה השיקומי, וקבע כי יש להעדיף את מעברו של גיל    מהמוסד הטיפולי בו שהה למקום מגורים פרטי. על בסיס קביעות אלו, המשיך בית המשפט ובחן את פרטי הנזק השונים.

           לגבי אובדן כושר השתכרות, קבע בית המשפט כי לא הובאו בפניו נתונים מספיקים לעניין עתידו המקצועי של גיל, אשר נפגע בהיותו בן 25, שנתיים לאחר שחרורו מהצבא, בעת שעבד כמנהל חשבונות בתחנת קמח ובטרם הותוותה דרכו המקצועית. עם זאת, כיוון שגיל סיים לימודי אלקטרוניקה במסגרת בית הספר התיכון, ועבד כאלקטרונאי במשך 4 שנים במסגרת שירותו הצבאי, סבר בית המשפט כי גיל היה מוצא את עתידו המקצועי בתחום האלקטרוניקה, בין כעצמאי ובין כשכיר. בנסיבות אלו, ראה בית המשפט לחשב את אובדן כושר ההשתכרות על בסיס של 150% מהשכר הממוצע במשק החל מיום התאונה ועד לגיל 45, ו-200% מהשכר הממוצע במשק החל מגיל 45 ועד לגיל 65. לעניין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, קבע בית המשפט כי משלא הוכחו הפרשות לקרנות סוציאליות, ומשלא הוצגו נתונים המצביעים על קיומו של נוהג כללי להעניק הטבות סוציאליות לכל עובד בענף האלקטרוניקה, אין לפצות את גיל בגין רכיבים אלו.

           אשר לדיור "הוגן והולם", קבע בית המשפט כי ניתן להסתפק בדירה בבית משותף, המותאמת לצרכיו של גיל, ולאור זאת פסק פיצוי בגין הצורך לרכוש שטח מגורים נוסף של 35 מ"ר ולשם התאמת הדירה לגיל. בנוסף, נפסקו פיצויים בסכומים גלובליים למימון תחזוקת הדירה ומיזוג אוויר.   

           מבחינת הצרכים הרפואיים, נפסקו פיצויים בסכומים גלובליים בגין טיפולים רפואיים, ציוד שיקומי, אביזרי עזר בלתי מתכלים וציוד מתכלה, החורגים ממסגרת הטיפול המוענק לגיל על-ידי המל"ל וקופת-החולים. כן נפסקו פיצויים למימון טיפול על-ידי סרוגייט. עוד פסק בית המשפט לגיל פיצויים עבור הוצאות כביסה מוגברות.

           לצורך ניידות, נפסק פיצוי בסכום גלובלי עבור רכישתו ואחזקתו השוטפת של רכב מסוג ואן המותאם למצבו של גיל.

           באשר לעזרה סיעודית, עמדה בפני בית המשפט המלצת המומחה השיקומי על טיפול סיעודי צמוד בעל אופי "השגחתי" במשך 24 שעות ביממה, שיוענק לגיל על-ידי מטפל בודד שיכול להיות עובד זר. עם זאת סבר בית המשפט, נוכח מצבו התקשורתי המיוחד של גיל, והפער הקיים בין יכולותיו המנטליות ליכולותיו המוטריות, כי על המטפל הצמוד להיות בעל יכולת לתקשר עם גיל באמצעות לוח האותיות המיוחד, כדי שלא להותיר את גיל מנותק לחלוטין מסביבתו. לפיכך נקבע כי יש להעסיק עובד זר השולט בשפה העברית ברמה בסיסית (ובעל רישיון נהיגה). בנוסף סבר בית המשפט כי יש להעסיק במשך 8-6 שעות ביום, 6-5 ימים בשבוע, מטפל ישראלי אשר יאפשר לגיל לקיים תקשורת עשירה יותר עם סביבתו, ואף יאפשר למטפל הצמוד לצאת לקניות ולסידורים. כמו כן, בהינתן העובדה שלא ניתן להותיר את גיל ללא מטפל ולו לזמן קצר, קבע בית המשפט כי יש לוודא את רציפות הטיפול על-ידי העסקת המטפלים דרך חברת כוח-אדם. לעלות העסקת העובדים הסיעודיים הוסיף בית המשפט את הוצאות כלכלתם וכן את עלויותיהם של מטפלים מחליפים, וניכה במקביל "סכום מסוים" (ששיעורו לא ננקב) עבור מימונו החלקי של הסיעוד על-ידי המל"ל (באמצעות קופ"ח), בשל היות גיל נפגע עבודה. לסיכום, העריך בית המשפט את העלות הכוללת של העזרה הסיעודית בסך של 12,000 ש"ח לחודש.

           כמו כן, נפסקו פיצויים מירביים בגין כאב וסבל, וכן פיצויים בסכום גלובלי לכיסוי הוצאות המיטיבים.

           מהסכום הכולל של הפיצויים הורה בית המשפט לנכות את תגמולי המל"ל להם זכאי גיל, וכן את התשלומים התכופים שהועברו אליו. בית המשפט קיבל את טענותיו של גיל לעניין חישוב תגמולי המל"ל, לפיהן יש לקבוע את התגמולים בהתאם לתוחלת החיים שנקבעה לגיל, וכן כי אין לנכות מסכום הפיצויים, בנוסף לגמלת נכות מעבודה, הן גמלת ניידות והן קצבת שירותים מיוחדים, אלא רק אחת משתיהן.

           לבסוף, הורה בית המשפט כי לסכום הפיצוי המתקבל, לאחר ניכוי תגמולי המל"ל והתשלומים התכופים, יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% בצירוף מע"מ.

עיקרי השגות הצדדים

5.        הצדדים משיגים, בערעורים שהוגשו, כמעט על כל קביעותיו של בית המשפט לגבי ראשי הנזק השונים ופריטיהם, ובכלל זה טוענים הם בעניין הסכומים שנפסקו עבור דיור, צרכים רפואיים, ניידות ועוד. סהר טוענת בעיקר כי יש לפסוק הפיצוי בדרך של תשלומים עיתיים, כי יש להפחית את סכומי הפיצויים שניתנו בגין עזרה סיעודית ואובדן כושר השתכרות וכי יש להגדיל את הניכוי עבור תגמולי המל"ל ואף להוסיף ריבית עבור תגמולי העבר. גיל, לעומתה, טוען בעיקר כי יש להגדיל את הפיצוי בגין עזרה סיעודית ואובדן כושר השתכרות, כי יש לקבוע כי לא חל קיצור בתוחלת חייו וכי יש להוסיף ריבית עבור הפסדי העבר.

דיון