העליון החזיר בוררת לתפקידה לאחר שהועברה ממנו בשל השתהותה במתן החלטות

השופט א' רובינשטיין:

           בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיאה י' זפט) בהפ"ב 41049-05-11 שניתן ביום 26.6.2011, בו הורה על העברת הבוררת האדריכלית רות להב (להלן הבוררת) מתפקידה מכוח סעיף 11(2) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. כן הורה בית המשפט המחוזי לבוררת, מכוח סעיף 34 לחוק הבוררות, להשיב למשיבים 2-1 סך של 22,595 ש"ח ששולם לה על חשבון שכרה, עם הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום לבוררת ועד להשבתו.

רקע עובדתי בתמצית

א.        כנטען, בפברואר 1999 שכרה המבקשת ברע"א 5780/11, עיריית שדרות (להלן העיריה), את שירותיהם של המשיבים 2-1 ברע"א 5780/11 וברע"א 6666/11 (להלן המשיבים), לשם תכנון אדריכלי של בית ספר בעיר שדרות. בין העיריה לבין המשיבים התגלע סכסוך כספי בנוגע לתמורה המגיעה למשיבים בגין שירותיהם. הסכסוך נדון בבוררות בפני הבוררת. כעולה מהבקשות שלפני, הבוררת מונתה להכריע בסכסוך בין הצדדים בחודש מארס 2005. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת הראיות בבוררות הגישו הצדדים סיכומיהם; כתב הסיכומים האחרון הוגש באפריל 2007. מאז נעשו פניות חוזרות ונשנות לבוררת מטעם המשיבים על מנת שתיתן את הפסק - אך הפסק לא ניתן.

ב.        ביום 18.5.2010 הודיעה הבוררת בהודעת פקסימיליה כי "פסק הבוררות יועבר ביום ראשון הקרוב" (נספח י"א לבקשה להעברת הבוררת מתפקידה). בא כוח המשיבים ביקש מהבוררת לקיים ישיבה בה יינתן הסבר באשר לעיכוב במתן פסק הבוררות, וכן ציין "כי עד לקיומה של אותה ישיבה דחופה, כבוד הבוררת מתבקשת שלא להוציא תחת ידה פסק בוררות, באשר רק לאחר הסבר מניח את הדעת באשר לפשר העיכוב הבלתי מוסבר, יוכל המבקש לכלכל צעדיו בתבונה" (אף זאת בנספח י"א לבקשה להעברת הבוררת מתפקידה, ראו גם פניה דומה לבוררת בנספח י"ב לבקשה). ככל שהדברים עולים מהמסמכים שבתיק, ישיבה כאמור לא התקיימה לפני הבוררת, ופסק הבוררות לא ניתן לצדדים, אף שנחתם כדברי הבוררת ב-25.5.2010. 

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי

ג.        ביום 23.5.2011 עתרו המשיבים לבית המשפט המחוזי להעברת הבוררת מתפקידה מכוח סעיף 11(2) לחוק הבוררות. בקשת המשיבים התבססה על הטיעון, כי משך כשלוש שנים לאחר הגשת הסיכומים לא התפנתה לכתיבת פסק הבוררות, מבלי שניתן מצדה הסבר מניח את הדעת. המשיבים טענו כי בכך גרמה להם הבוררת לעינוי דין ואיבדה את אמון הצדדים. כן ביקשו המשיבים כי יושב להם הסך ששולם על ידיהם בגין שכר טרחת הבוררת והוצאותיה.

ד.        בית המשפט המחוזי הורה על קבלת תגובת הבוררת. בתגובה טענה הבוררת, בין היתר, כי היא "מתנגדת מכל וכל לבקשת המבקשים להעבירה מתפקידה, במיוחד לאור העובדה שהבוררות נסתיימה, פסק הבוררות מוכן, ויימסר לצדדים לאחר שישלמו לבוררת את יתרת שכרה". הבוררת הסבירה את העיכוב שחל במתן פסק הבוררות בכך שמדובר בבוררות מורכבת שכללה 8 ישיבות ארוכות במהלך שלוש שנים, בהן נשמעו עדים רבים. עוד ציינה הבוררת, כי לאחר תום שמיעת הראיות ראתה לנכון לבקר בבתי הספר מושא המחלוקת ועשתה כן פעמיים. הבוררת הדגישה כי המשיבים עצמם ביקשו פעם אחר פעם שתימנע ממתן פסק הבוררות, חרף העובדה שהבהירה להם כי פסק הבוררות מוכן. הבוררת הבהירה כי אינה מצרפת לתגובתה את פסק הבוררת בשל "החשש שאם יימסר לצדדים, יימנעו הצדדים (או אחד מהצדדים ש'יפסיד') מתשלום שכרה בגין שעות העבודה המרובות הנוספות עליהם טרם חייבה את הצדדים". הבוררת הטעימה כי העברתה מתפקידה תגרום לעיכוב של שנים בפתרון הסכסוך בין הצדדים, אשר גם כך נמשך שנים ארוכות.

ה.        בבית המשפט המחוזי נשמעו מפי בא כוח המשיבים ספקותיו באשר למהימנות טענתה של הבוררת כי פסק הבוררות נכתב ונחתם על ידיה זה מכבר. בהמשך לכך, עתרה הבוררת לבית המשפט להגשת תצהיר מטעמה. לבקשה צורף התצהיר שאומת באמצעות הפקסימיליה, בו הצהירה הבוררת כי:

"1.   נודע לי מעורכת הדין שלי שב"כ של עו"ד אבנר אשר הטיל ספק במועד כתיבת פסק הבוררות.

2.    הנני מצהירה בזאת כי כתבתי את טיוטת פסק הבוררות עוד ביום 2/2/2010.

3.    חתמתי על פסק הבוררות ביום 25/5/2010 (לאחר שביקרתי שוב בשדרות ביום 16/5/2010)".

           באי כוח המשיבים אינם חולקים בתגובתם כי  הבקשה והתצהיר הנספח לה הוגשו לתיק בית המשפט, הגם שהם חולקים על אופן עריכת התצהיר. במסמכים שבתיק לא מצאתי את החלטת בית המשפט המחוזי לעניין קבלת התצהיר, הגם שנראה כי אין מחלוקת כי הוגש לבית המשפט טרם מתן פסק הדין.

תמצית פסק דינו של בית המשפט המחוזי

ו.        בית המשפט המחוזי קבע, כי העיכוב במתן פסק הבוררות במשך תקופה כה ארוכה על ידי הבוררת ללא הסבר המניח את הדעת, גרם למשיבים עינוי דין המצדיק העברתה מתפקידה. בית המשפט דחה את טענת הבוררת כי מתן פסק הבוררות עוכב לבקשת המשיבים, והדגיש כי בקשתם לעיכוב מתן פסק הבוררות באה לעולם רק ביום 18.4.2010, "לאחר שגדשה סאת סבלם של המבקשים ואמונם בבוררת התערער". 

ז.        בית המשפט המחוזי דחה את טענתה של העיריה לפיה תגרום העברת הבוררת מתפקידה לנזק רב, שכן עם חלוף הזמן נשכחו חלק מעובדות המקרה וחלק מהעדים כבר אינם מועסקים על ידי העיריה. בית המשפט קבע כי מסמכי הבוררות מצויים בידי העיריה או בידי הבוררת, ולא יהיה כל קושי לדלות מתוכם את עובדות המקרה. עוד הטעים בית המשפט, כי אין קושי לזמן את העדים הדרושים לבירור הסכסוך אף אם אינם מועסקים על ידי העיריה.

ח.        בית המשפט המחוזי קבע כי עמידת המשיבים על בקשתם להעברת הבוררת מתפקידה גם לאחר שזו הודיעה כי פסק הבוררות מוכן היא לגיטימית בהתחשב בהתנהלותה של הבוררת. בית המשפט העביר את הבוררת מתפקידה, והורה על מינוי בורר חליף תוך שנתן בעניין זה הוראות. בהחלטה מיום 27.7.2011 קבע בית המשפט, כי הוא מעכב את מינויו של בורר חליף בשבעה ימים ו"ככל שיומצא לתיק בתוך 7 ימים העתק בקשת רשות ערעור, אעכב את מינויו של בורר חדש עד להחלטה בבקשת רשות ערעור".

ט.        עוד יצויין כי במסגרת פסק הדין הורה בית המשפט המחוזי לבוררת, מכוח סעיף 34 לחוק הבוררות, להשיב למשיבים סך של 22,595 ש"ח ששולם לה על חשבון שכרה, לרבות הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד להשבתו.

ההליכים לפני בית משפט זה