העליון: דוד אפל יעביר 7 מליון דולר לחברת אלומיניום החזקות

השופט י' עמית:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיאה, השופטת דרורה פלפל) מיום 21.1.09 בת"א 1178/03.

           עניינו של פסק הדין בתביעה שטרית המבוססת על שלושה שיקים המשוכים על ידי המשיב, כפי שיפורט להלן.

ההליכים

1.        המערערת אוחזת בשלושה שיקים שנמשכו על ידי המשיב מחשבונו הפרטי, לפקודת עצמו, ובחתימת היסב שלו "על החלק" בגב השיק. ואלו פרטי השיקים:

שיק על סך 1,000,000 ש"ח - זמן פירעון 15.2.01;

שיק על סך 5,100,000 ש"ח - זמן פירעון 20.2.01;

שיק על סך 7,000,000 ש"ח - זמן פירעון 15.8.01.

           (שני השיקים הראשונים יקראו להלן: השיקים הראשונים).

           המערערת אוחזת בשיקים אלה, ומשהוצגו לפירעון ולא כובדו על ידי הבנק, פתחה בהליכי הוצאה לפועל כנגד המשיב. משהוגשה בקשת הרשות להתגונן מטעם המשיב, הועברה הבקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבקשה נדחתה (החלטתה של כבוד השופטת י' שיצר מיום 9.6.02 בבש"א 22193/01) וכנגד המשיב ניתן פסק דין. על פסק הדין הגיש המשיב ערעור לבית המשפט העליון, שבמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה כי תינתן למשיב רשות להתגונן כנגד הפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בקופת בית המשפט על מלוא סכום השיקים. משהופקדה הערבות, הוחזר ההליך לבית משפט קמא. בסופו של יום, ועל כך נעמוד בהמשך, קיבל בית משפט קמא את טענות ההגנה של המשיב ודחה את התביעה השטרית.

הנפשות הפועלות ועסקת מובילטל

2.        המערערת היא חברה שהייתה בבעלותם המשותפת של מר מיכאל צ'רנוי ושל מי שתואר כיד ימינו, מר זאב רום (להלן ובהתאמה: צ'רנוי ורום), בהחזקה של 75% צ'רנוי ו-25% רום (לאחר פתיחת ההליכים העביר צ'רנוי את מניותיו במערערת לרום ללא תמורה כך שכיום רום הוא בעל השליטה במערערת).

           אין חולק כי צ'רנוי העביר למשיב סכום של 4.5 מליון דולר וכי רום העביר למשיב, באמצעות המערערת, סכום של 1.5 מליון דולר. לטענת המערערת, השיקים ניתנו להחזר ההלוואות, בעוד שלגרסת המשיב היה מדובר במעין מפרעה על חשבון עמלה שהיה זכאי לקבל בגין עסקת מובילטל הקשורה לצ'רנוי. מאחר שהעסקה עומדת ברקע הדברים ובבסיס פסק דינו של בית משפט קמא, נקדים ונספר לקורא אודות העסקה, כפי שעולה מגרסאות הצדדים. 

3.        צ'רנוי היה הבעלים של חברת סלולר בבולגריה בשם Mobiltel A.D. (להלן: מובילטל). צ'רנוי הוכרז בבולגריה כאישיות בלתי רצויה, ונדרש למכור את השליטה בחברת מובילטל עד לחודש אפריל 2001, שאם לא כן יישלל ממנה רישיונה, מה שיביא לחיסולה, על הפסדי העתק הכרוכים בכך. לגרסת המשיב, צ'רנוי פנה אליו וביקש ממנו לאתר עבורו צד שלישי שיסכים לרכוש ממנו את מובילטל בסכום של כמיליארד דולר לא יאוחר מחודש אפריל 2001, ובתמורה יקבל המשיב מהקונה הפוטנציאלי עמלה בסך של 37.5 מיליון דולר. המשיב החל לחפש משקיעים. תחילה פנה לקבוצת "דנקנר השקעות", שאותה ייצג עו"ד ברדוגו, והוסכם כי דנקנר תרכוש את מובילטל בסכום של 1,100,000,000 דולר ארה"ב, כאשר לסכום זה יתווסף הסך של 37.5 מיליון דולר, כך שמחיר הרכישה הסופי יעמוד על 1,137,500,000 דולר, הכולל את עמלת המשיב.

4.        ביום 22.9.00 נחתם הסכם בין רום לבין המשיב, לפיו יתחלקו בעמלות שיתקבלו על ידם מעסקת מובילטל באופן שווה. וזו לשון ההסכם שנכתב בכתב יד (להלן: הסכם העמלות) (השגיאות במקור - י.ע.):

"הסכם בין דוד אפל לבין זאב רום

שתי הצדים הסכימו כי כל הכספים שינתנו לדוד אפל או לזאב רום בגין עיסקת מובילטל באופן ישיר או עקיף התחלקו שווה בשווה 50/50 מיד עם קבלתם. העיסקה מובילטל בין דנקנר ואחרים לבין המוכרים. ינתן הוראות על ידי הצדים לקונה ולמוכר לפעול לחלוקת הכספים בהתאם"

(-) דוד אפל     (-) זאב רום".

           אין חולק שבאותה עת הוסכם כי רום יקבל עמלה בשיעור של 2% משווי העסקה מצ'רנוי, דהיינו סכום של 20 מליון דולר (לפי מחיר מכירה של מיליארד דולר), כך שכוונת הצדדים הייתה כי העמלה הכוללת בסכום של 57.5 מליון דולר (20 מליון דולר מצ'רנוי-המוכר שישולמו לרום ו-37.5 מיליון דולר שישולמו למשיב על ידי הקונה) תתחלק ביניהם בחלקים שווים. לטענת רום, צ'רנוי ידע על הסיכום דלעיל.