רקע ועובדות שאינן במחלוקת
ענינה של תביעה זו - דרישת התובעת לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב השייך לה, כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 12.4.04, כשרכב התובעת האט את מהירות נסיעתו והנהג ברכב הנתבעת לא הספיק לבלום, ופגע ברכב התובעת מאחור, והסב לו נזק.
התובעת - "
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ", משכירה כלי רכב לנהיגה עצמית.
הנתבעת - "
הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ", ביטחה את הרכב שפגע ברכב התובעת, בביטוח צד שלישי, במועד הרלוונטי לתאונה.
בתחילה, נתבעו ארבעה: הנהג (אורן שוורץ), שני מעסיקיו (דראל רם בע"מ ואביב סנטוס שרות ושיווק בע"מ) והמבטחת של הרכב (הכשרת היישוב). לבקשת התובעת נמחקו הנתבעים 1-3, משלא הצליחה לאתרם, ומשטענה, שיש יריבות ישירה בינה לבין המבטחת, היא הנתבעת היחידה שנותרה.
אין מחלוקת שהנתבעת ביטחה את כלי הרכב, שפגע ברכב התובעת מאחור. אין גם מחלוקת בנושא האחריות לתאונה.
סלע המחלוקת הינו טענת הנתבעת, כי העדר שיתוף הפעולה מצד המבוטח/הנהג ברכב הפוגע מכשיל את ברור החבות וגורר פטור למבטחת מתשלום תגמולי ביטוח, ועל כן אין יריבות ישירה בינה לבין התובעת.
טענות התובעת
התובעת טוענת שהנתבעת קיבלה את דרישת התובעת, המתבססת על הודעת הנהג ברכב התובעת (מסומן
ת/1). משכך, בהתאם לסעיף 68 ל
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, (להלן -
החוק), הנתבעת צריכה לשלם לתובעת על פי דרישתה, לאחר שהמבוטח של הנתבעת לא הביע התנגדות. לדבריה, הבירור בין המבוטח למבטחת לא צריך לבוא על חשבון צד שלישי שניזוק.
עוד טוענת התובעת, שהנתבעת לא פעלה בהתאם ל
הנחיה של המפקח על הביטוח מיום 9.12.98, בענין
תשלום תגמולים לצד ג. זוהי קביעה עקרונית, לפיה העדר שיתוף פעולה מצד המבוטח אינו עילה לדחיית תביעת צד שלישי. בסעיף 4 להנחיה קבע המפקח:
"במקרה בו מגיעה לחברת הביטוח דרישת צד ג' לתשלום תגמולי ביטוח, והמבוטח לא נתן כל הודעה לחברת הביטוח אודות מקרה הביטוח, על המבטח להודיע למבוטח על דרישת צד ג' בדואר רשום ובמידה ולא התקבלה התנגדות המבוטח תוך 30 יום, על המבטח לשלם תגמולי הביטוח לצד ג'".
בנוסף, ההנחיה של המפקח על הביטוח נועדה למנוע מצבים בהם חברת הביטוח מתנערת מחבותה כלפי צד שלישי, ואין כל הבדל בין טענה של חוסר שיתוף פעולה לבין העדר פרטים מזהים לגבי נהג הרכב המבוטח. לכן, לאור האמור, הנתבעת הפרה את הנחיות המפקח ולא פעלה בהתאם לסעיף 68 לחוק, ועליה לשלם לתובעת את נזקיה.
טענות הנתבעת
הנתבעת טוענת שהמידע בדבר זהות הנהג ברכב המבוטח לא ידוע והיא לא קיבלה הודעת מבוטח, וזאת בניגוד לחוק. העדר הדיווח מקשה ואף מכשיל את בירור שאלת האחריות לתאונה ואת בירור החבות של המבטחת.
בנוסף, בהעדר מידע ופרטים על הנהג, רישיונותיו וזיקתו הביטוחית למבוטח, הרי שאין באפשרות הנתבעת לברר את שאלת הכיסוי הביטוחי. זאת, בין השאר משום שקיים סעיף הגבלת גיל, לפיו הנהג חייב להיות מעל גיל 24 שנים (בהודעת נהג התובעת (
ת/1) ובכתב התביעה לא נרשם מספר ת.ז של אורן שוורץ, הנהג ברכב הנתבעת, ויתכן שגיל הנהג מתחת לגיל 24).
הנתבעת טוענת שפעלה בהתאם להוראות המפקח על הביטוח, ועם קבלת כתב התביעה שלחה מכתב למבוטח ובו ביקשה הודעת מבוטח, מספר ת.ז ורישיון נהיגה של הנהג ברכב המבוטח. בנוסף, הנתבעת לא חסכה במשאבים והפעילה חוקרים מטעמה על מנת לבדוק את פרטי הנהג והאירוע, אך הנסיונות היו לשווא ולא הניבו תוצאות.
טוענת הנתבעת שלאור האמור לעיל, ועל אף קביעת המפקח על הביטוח שהעדר שיתוף פעולה מצד המבוטח איננו עילה לדחיית תביעת צד שלישי, בתיק הנדון נמנעה מהנתבעת האפשרות לברר התביעה, את פרטי הנהג והאם עמד המבוטח בתנאי הפוליסה.
בנוסף, הנחיות המפקח על הביטוח אינן "אורים ותומים" ואין בהן כדי לחייב את בית המשפט.