העדר שיתוף בנכסים - פסקדין

1. תביעת איש כנגד אשתו, פרודתו, למתן סעד הצהרתי לפיו, האיש שותף בכלל נכסי האישה, בחלקים שווים. ראו: סעיף 36 לכתב התביעה. יוער, כי בניסוח הסעיף האמור נפלה טעות סופר באופן שנכתב, כי האיש שותף אך במחצית רכוש האישה (קרי – חלקו רבע בלבד, לשיטתו), אך טיעוני הצדדים בפני לכל אורך ההליך מלמדים על כך שעסקינן בטעות סופר.

1. בשלב מוקדם של ההליך חזר בו האיש מעתירתו להצהרה בדבר שיתוף, מחצה על מחצה, בכלל רכוש האישה עלי אדמות, וצמצם עתירתו אך לזכויות הרשומות על שם אישה בבית הנמצא ברחוב פלוני בעיר אלמונית בישראל (להלן – "הבית") וכן בזכויות בשני נכסי מקרקעין הנמצאים בארץ אחרת, הרשומות אף הן על שם האישה. ראו: ש' 16-17 בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 30.12.15. בסיכומיו הבהיר האיש, כי הוא אינו עומד אף על טענותיו באשר לנכסים בארץ אחרת, וצמצם את תביעתו אך לטענה בדבר מחצית הזכויות בבית. ראו :ש' 11-12 בעמ' 97, ש' 30-31 בעמ' 100 לפרוטוקול הדיון מיום 8.5.16. פסק דין זה עניינו איפוא אך בטענת האיש למחצית הזכויות בבית. טענה אותה דוחה האישה מכל וכל ולטעמה הזכויות בבית, הרשומות כאמור אך על שמה, שייכות לה בלבד.

טענות האיש

1. הצדדים נישאו זה לזו כדמו"י בשנת 2006, בישראל, ומנישואיהם נולדו שלוש קטינות, הגדולה בחודש XXX ושתי התאומות, הקטנות, בחודש XXX. לאחר חתונתם התגוררו הצדדים בדירת הורי האיש, ללא תשלום, כאשר הורי האיש טרחו לשפץ את הדירה, על חשבונם, לצורך מגורי הצדדים. בחודש דצמבר 2007 רכשו הצדדים את הבית, בעלות של כארבעה מיליון שקלים חדשים. בית זה מחולק לשתי יחידות, האחת שימשה את הצדדים למגוריהם ומגורי בני ביתם, ואילו האחרת הושכרה לצד ג' (להלן – "יחידת הדיור"), כאשר דמי השכירות הופקדו בחשבון הבנק המשותף לצדדים. הצדדים פעלו יחדיו ובשיתוף למציאת הבית והחליטו יחדיו לרכשו. משפחת האיש ביקרה בבית בכדי לחוות דעה, בעוד שמשפחת האישה לא עשתה כן. האיש הוא שטרח לשם רכישת הבית ושיפוצו, תוך שהוא מקיים את הקשר עם בעלי המקצוע שנשכרו לשם כך. ראו: סעיפים 20, 22 – 27 לתצהיר האיש.

1. האיש יליד ותושב ישראל, ואילו האישה ילידת ארץ אחרת, אשר עלתה לישראל, התגוררה ועבדה כאן, עוד קודם לנישואין. הצדדים תכננו ואף פעלו לשם הקמת בית בישראל, תוך כוונה להשתקע כאן ולגדל יחדיו את ילדיהם. מפאת פערי תרבות בין הצדדים התגלעו ביניהם מריבות למן הרגע הראשון, אך המחלוקות היו בנות גישור.

1. משפחת המוצא של האישה עשירה עד מאוד, ואילו האיש כלשונו "בנה עצמו בעשר אצבעות", עובד במקצוע חופשי ומקיים משרד עצמאי, בו הוא מעסיק אף שכירה ומזכיר. האיש הוא אף המטפל העיקרי בבנות הצדדים.

1. הצדדים קיימו משטר רכושי בו שניהם שותפים לרכוש "העצום" כלשון האיש, של האישה, ביודעם שרכוש זה משותף לשניהם. הצדדים נהנו מפירות רכוש האישה, לרבות דמי השכירות שהתקבלו עבור השכרת נכסי המקרקעין הרשומים על שמה. האישה אף מימנה לצדדים ולבני ביתם נסיעות וחופשות בישראל ובארץ אחרת, כאשר האישה כמעט ולא עבדה, בהצהירה שאינה נדרשת לעבוד בשל עושרה. לצדדים אף רכוש נוסף הרשום על שמם, לרבות חשבון בנק משותף, בו יתרת חובה.

1. התנהלות הצדדים והשימוש המשותף ברכוש האישה, מלמדים על כך שהתכוונו לכך שכלל הרכוש הרשום על שם האישה משותף אף לאיש, והם אף לא כרתו הסכם ממון הקובע אחרת. ודוק, לאיש שתי דירות בעיר פלונית שארץ אלמונית. דירות אלו נרכשו מכספי ירושת דודו המנוח, אשר נפטר כחצי שנה לאחר נישואי הצדדים. לשיטת האיש האישה אינה שותפה ואין לה כל חלק בדירות אלו, שכן לא היה לה כל חלק ברכישתן ואף לא גילתה בהן כל עניין. האיש מבהיר, כי דמי השכירות המתקבלים עבור השכרת הדירות האמורות, מופקדים לחשבון בנק על שמו בארץ אלמונית ואלו מעולם לא שימשו את הצדדים. ראו: סעיפים 65 – 69 לתצהיר האיש.

1. נוכח טענותיו האמורות ולאחר שחזר בו מעיקר תביעתו, למעט בעניין הבית, מבקש האיש, כי בית המשפט יצהיר שהזכויות בבית שייכות לצדדים בחלקים שווים. זאת בשל כוונתם ליצירת שיתוף ספציפי בבית. האיש אף טוען, כי מפאת שיקולי מס ובשל החשש נוכח הקמת עסקו העצמאי, נרשמו הזכויות בבית אך על שם האישה, חרף שהבית שייך לשני הצדדים גם יחד. ראו: סעיף 21 לתצהיר האיש. האיש מוסיף ומפרט, כי הבית נרכש עבור שני הצדדים על ידי סבה המנוח של האישה (להלן – "הסב"), כמתנת חתונה. עוד טוען האיש, שהבית שופץ קודם לכניסת הצדדים להתגורר בו, וזאת מכספי הצדדים. ראו: סעיפים 20 – 21 לתצהיר האיש. אף לאחר מעבר הצדדים להתגורר בבית, האיש הוא שטרח לשם השכרת יחידת הדיור, עמל לשם ביצוע תיקונים ושיפורים בבית וטיפל בתשלומים השונים בגינו. האיש אף נתבע בהליך פלילי, וזוכה, בשל אי הצבת מתקן אשפה בבית. ראו: סעיפים 28 – 39 לתצהיר האיש.