העדר זכאות לגמלת הבטחת הכנסה עקב הפקדות כספים בחשבון הבנק

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה; בל 1204/06) בו נדחתה תביעת המערערת לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לאחר שהופקדו סכומי כסף לחשבונה אשר נקבע כי יש לראות בהם חלק מהכנסותיה הנחשבות של המערערת.

            להלן עיקר עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי :

2.         תביעתה של המערערת לבית הדין האזורי הוגשה לאחר שפקיד התביעות דחה את תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה מיום 10.7.05, מהטעם כי הכנסתה הנחשבת של המערערת לחודש יולי 2005 עמדה על סך של 8,850 ש"ח. מדובר ב-6 הפקדות שבוצעו בחשבונה. יצוין כי המערערת הגישה תביעה נוספת להבטחת הכנסה בחודש אוקטובר 2005, אשר אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

3.         המערערת טענה בבית הדין האזורי, כי בוצעו לחשבונה הפקדות במזומן על ידי בני משפחתה כנגד המחאות דחויות שהיא נהגה למסור להם. נטען כי בני משפחתה של המערערת הינם בעלי חשבון מוגבל, ואת ההפקדות הם מימנו מקצבאות ביטוח לאומי המשתלמות להם. לטענת המערערת, אין לראות בהפקדות אלה משום הכנסה נחשבת לפי חוק הבטחת הכנסה.

4.         בפני בית הדין האזורי העידה, פרט למערערת, גם אחותה הגב' ליברטי מרסל (להלן גם גב' מרסל). בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי לא עלה בידי המערערת להוכיח כי בני משפחתה שילמו לה את הסכומים שהופקדו בחשבונה וכי הסכומים נמסרו כנגד המחאות שמסרה להם. להלן הנימוקים לקביעתו:

א.  מעיון בהמחאות עצמן ובדפי החשבון, וגם לאור עדותה של המערערת, נמצא כי אין התאמה בין גובה ההמחאות שמסרה המערערת לבני משפחתה ובין ההפקדות שבוצעו בחשבונה. על פי הסברה של המערערת לחוסר ההתאמה, היא לא בצעה הפקדה נפרדת על כל סכום שקיבלה אלא היא איחדה סכומים שונים. אולם, לא עלה בידה להוכיח גם את טענה זו ולא נמצאה התאמה בין הסכומים.

ב.   המערערת מסרה כי ההמחאות שימשו גם לכיסוי הוצאותיה האישיות ולא רק לטובת בני משפחתה, אך היא לא ידעה לומר מהו החלק אשר שימש אותה להוצאותיה מתוך הסכום הכולל.

ג.   עדותה של גב' מרסל היתה כללית והיא לא זכרה מהם מועדי ההפקדות שבצעה בחשבונה של המערערת.

אשר על כן, קבע בית הדין האזורי כי אין מקום להתערב בהחלטת המוסד לביטוח לאומי ודחה את תביעתה של המערערת. מכאן הערעור שבפנינו.

5.         הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב. יצוין כי למרות מספר התראות שניתנו, המוסד לביטוח לאומי לא הגיש את סיכום טענותיו בערעור במועד אלא רק ביום 12.2.09, ופסק דין זה ניתן בהיעדר סיכום הטענות מטעם המוסד לביטוח לאומי.

            עיקר טענות המערערת :

6.         המערערת טוענת בפנינו כי יש בידיה ראיות לפיהן חשבון הבנק שלה שימש את צרכי בני משפחתה, ולא עלה בידה להוכיח מאזן מדויק של הסכומים בשל העובדה כי מדובר בהתחשבנות בין בני משפחה ולא במאזן עסקי. לטענתה, על פי החישוב, ההפרש בין סכומי ההפקדות לסכומי ההמחאות מגיע לסך של כ-1,000 ש"ח לכל היותר ואין מדובר ב"הכנסה" על פי החוק אלא בעזרה של בני משפחה. היא הפסיקה להרשות לבני משפחתה לעשות שימוש בחשבונה לאחר בירור המוסד לביטוח לאומי בחודש אוגוסט 2005, ולכן לא היתה עילה לשלילת הגמלה בחודשים אוגוסט וספטמבר.

            המערערת טוענת, כי עזרה הדדית של בני משפחה בסכומים סבירים שאינם מעידים על הכנסה חריגה אינה נחשבת ל"הכנסה" לפי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה.

            כן מבקשת המערערת לאחד את הדיון בערעור זה יחד עם ערעורים נוספים העוסקים בשאלה של עזרה הדדית של בני משפחה בסכומים סבירים והכללתה בגדר "הכנסה" על פי חוק הבטחת הכנסה.

7.         יצוין כי במהלך הדיון בערעור, מסר ב"כ המוסד לביטוח לאומי כי גם בחודש אוגוסט 2005 יש הפקדות במזומן בחשבונה של המערערת בסך של 7,650 ש"ח, ולא ברור האם יש גם הפקדות בחודש ספטמבר, אך המערערת הגישה תביעה מחדש בחודש אוקטובר ותביעתה אושרה מאותו חודש.   

דיון והכרעה :

8.         לאחר שנתנו דעתנו לטענות המערערת, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בו. הערעור עוסק בעיקרו בממצאים עובדתיים בהם אין ערכאת הערעור נוהגת, בדרך כלל, להתערב. לא מצאנו במקרה זה עילה לחרוג מכלל זה.

9.         טענתה העיקרית של המערערת היא כי הסכומים שהופקדו בחשבונה בחודש יולי 2005 היו בגדר עזרה משפחתית חד פעמית שאין לראותה כ"הכנסה" על פי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה. בית הדין האזורי דן בטענה זו, וקבע כי לא עלה בידי המערערת להוכיח בשלב הראשוני כי אכן מדובר בסכומים שהופקדו לחשבונה על ידי בני משפחתה. לכן מתייתר הדיון בשאלה הנוספת האם עזרה משפחתית היא בגדר "הכנסה". אשר על כן, נדחית גם בקשתה של המערערת לאחד את הדיון עם ערעורים תלויים ועומדים בשאלה זו.