העדר הוכחת מעמד של ידועים בציבור לשם מזונות משקמים אזרחיים

מבוא

1.      ביום 8.2.2009 הגישה התובעת לבית המשפט תביעה למזונות משקמים אזרחיים המבוססת על הטענה כי הצדדים הינם "ידועים בציבור".

2.      הצדדים רווקים ללא ילדים, בעשור החמישי לחייהם, הכירו בשנת 2005.

3.      בכתב התביעה נטען כי התובעת והנתבע, יהודים שניהם, אזרחי המדינה ותושביה, חיים יחד כ"ידועים בציבור" ומנהלים משק בית משותף מאז שנת 2005 (ראה: סעיף 1 לכתב התביעה).

4.      הנתבע, לאורך הדיונים טען כי אינו מכיר כלל את התובעת ולאחר מכן טען כי היתה בניהם היכרות שטחית של מס' מפגשים ושלל מכל וכל את טענת התובעת על היותם "ידועים בציבור".

5.      במהלך הדיונים עלתה השאלה האם מדובר במערכת יחסים של "ידועים בציבור".

6.      המושג "ידועים בציבור" הינו יציר הפסיקה, למעשה במהלך השנים נוכח התפתחותה של צורת חיים זו והצורך לתת לה לגיטימיות ונפקות משפטית הוטמעו קריטריונים לצורך הכרתם של צדדים כ"ידועים בציבור".

7.      ביחס להליך המשפטי עצמו בית המשפט נדרש ראשית לקבוע אם הצדדים הינם "ידועים בציבור" אם לאו. ב"כ הנתבע טען כי קביעת מעמד הצדדים כ"ידועים בציבור" מחייבת הגשת כתב תביעה לפסק דין הצהרתי. יתכן שטענה זו מוצדקת אולם במסגרת התביעה בפני בית המשפט על התובעת להוכיח את התשתית לקיום עילת התביעה הנטענת למזונות משקמים. אי לכך ניתן לדלג על הגשת כתב תביעה לפסק דין הצהרתי מאחר שבית המשפט נדרש לדון באותה פלוגתא. יוער כי אין בפסק דין הצהרתי כדי לקבוע מעמד הצדדים כ"ידועים בציבור" אלא מדובר בקביעה עובדתית ביחס לטיב מערכת היחסים בין הצדדים ועל כך ההשלכה המשפטית.

טענות התובעת

8.      טרם הכרות הצדדים עבדה התובעת בטיפול בקשישים והתגוררה בחדר מושכר בדירה באזור מגורי הנתבע.

9.      לאחר חודש מהיכרותם הזמין הנתבע את התובעת להתגורר עמו בביתו ולדבריה אמר לה: "את האישה שלי, ביתי הוא ביתך" (ראה סעיף 5 לכתב התביעה).

10.  בין הצדדים נערך טקס נישואין לא פורמאלי בנוכחות שני עדים ואף נערך הסכם בו נרשם שהתובעת היא אשתו של הנתבע, שביתו הוא גם ביתה ושהוא לא יסלק אותה מביתו לעולם, שהוא יפרנס אותה במשך כל חייה.

11.  הנתבע התנה את מגורי התובעת בביתו בכך שהורה לה להתפטר מעבודתה בטענה שאצלו אישה לא עובדת וכן דרש ממנה לנקות את הבית, לבשל וכן לסייע לו בעבודתו במשתלה.

12.  הצדדים חיו תקופה ארוכה כבני זוג לכל דבר ועניין, הנתבע הציג את התובעת כאשתו לחבריו ולסביבתו. הצדדים יצאו לבילויים, מסעדות, הופעות וכן הלכו יחד לאירועים משפחתיים.

13.  האחים של הנתבע האחראים לפרידתם מאחר שהם שכנעו אותו שהתובעת תטען שהיא ידועתו בציבור ותדרוש זכויות ברכשו.

14.  במשך שנה וחצי הנתבע ניסה לעשות כל שלאל ידו על מנת להוציא את התובעת מהבית, זרק את בגדיה לפח האשפה, השפיל אותה, היכה אותה ובעזרת אחיו סולקה מביתו והמנעול הוחלף.

15.  התובעת התגוררה בחדרון/מחסן רעוע במשתלה שאינו ראוי למגורים, ללא אמבטיה או מטבח כשכל חפציה מצויים שם.

16.  במהלך חייהם המשותפים, התובעת היתה תלויה בנתבע וכל מחסורה סופק על ידו, הוא היה מפרנסה היחיד והיא סמכה עליו.

17.  במשך תקופת חייהם המשותפים, התובעת נתנה לנתבע את כל כולה, ויתרה על עבודתה ועל מקום מגוריה ובעצם התנהלותה זו יצרה תלות בנתבע הן בבחינה הכלכלית והן בבחינה הנפשית רגשית.