העברת תיק למותב אחר למרות שלא קיימת עילה לפסלות השופט - פסקדין

          לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת א' שדמי) מיום 17.6.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פל 1470/07.

1.       ביום 3.6.2002 נהג המערער בכלי רכב שבנה בעצמו, בלילה, וללא אורות או אמצעי בטיחות אחרים כלשהם, באופן שגרם לתאונה שהביאה למותם של שני רוכבי קטנוע. לאחר התאונה, נעזר המערער בשניים מחבריו, על מנת להרחיק מהמקום את כלי הרכב בו נהג, בניסיון להסתיר את הגורמים לתאונה. בעקבות מעשיו אלה, הורשע המערער, ביום 12.3.2003, בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ונגזרו עליו, בין השאר, עשרים חודשי מאסר בפועל, וכן פסילת רישיון לתקופה של 15 שנה. ביום 16.10.2007, בעוד הפסילה האמורה עדיין בתוקף, נהג המערער בכלי רכב; בעקבות כך, הוגש נגד המערער כתב אישום לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת שדמי) בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10(א) לפקודה, ובעבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. המערער הורשע, בעקבות הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, וביום 31.1.2008 גזר בית המשפט את דינו לתקופת מאסר של שלוש שנים, מתוכן שנתיים בפועל ושנה על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון תקף. כמו כן, פסל בית המשפט את המערער מלהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. המערער ערער על גזר דין זה לבית המשפט המחוזי, וטען כי העונש שהוטל עליו חמור בהרבה מהמקובל במקרים דומים, וכן שלא התאפשר לו להביא ראיות לעניין העונש. ביום 16.3.2008, נוכח הסכמת בא כוח המדינה לחלק מטענותיו של המערער, ביטל בית המשפט המחוזי את גזר הדין שהוטל על המערער, והחזיר את התיק אל בית משפט השלום בתל-אביב-יפו לשם שמיעת ראיות לעניין העונש וקביעה מחדש של גזר הדין. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי הוא סמוך ובטוח שבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת שדמי), אליו הוחזר התיק, ידון בו בלב פתוח ובנפש חפצה. לאחר שהדיון בעניינו הוחזר אל בית משפט השלום, פנה המערער אל סגן נשיא בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופט י' ויטלסון), בבקשה להחליף את המותב הדן בעניינו, ובקשתו זו נדחתה. לאחר מכן, הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט. בבקשתו, טען המערער כי לבית המשפט היכרות קודמת עימו, בכך שהמותב הנוכחי הדן בעניינו, דן בעבר בעניינם של שני חבריו שסייעו לו להסתיר את כלי הרכב בו גרם למותם של שני רוכבי הקטנוע בשנת 2002. כמו כן, טען המערער כי העובדה שלא ניתנה לו אפשרות להביא את טיעוניו לעניין העונש, יחד עם העובדה שבית המשפט גזר עליו את עונש המקסימום הקבוע בחוק, מלמדות כי דעתו של בית המשפט "ננעלה" באופן כזה שאינו מאפשר לו משפט הוגן בפני המותב הקבוע לדון בעניינו.

2.       בהחלטתו מיום 17.6.2008, דחה בית המשפט את בקשת הפסילה. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי היכרות מוקדמת עם נאשם, ואף מודעות של בית המשפט להרשעותיו הקודמות, איננה מהווה עילה לפסילת שופט. לכך הוסיף בית המשפט, כי במקרה שלפניו הרשעתו הקודמת של המערער מהווה בסיס להרשעתו הנוכחית, ולפיכך תהיה ידועה ממילא לכל מותב שידון בעניינו של המערער. כמו כן, ציין בית המשפט, כי טענתו של המערער, בדבר העובדה כי נמנע ממנו להביא טענות לעניין העונש כבר הועלתה מטעמו בערעור שהגיש, ונתקבלה, והיא איננה מעלה עילה לפסילת שופט. בדומה, גם העובדה כי בית המשפט גזר על המערער את עונש המקסימום הקבוע בחוק עשויה להיות עילה לערעור על גופה של ההחלטה, אך היא אינה מקימה עילת פסלות. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

3.       בערעורו, חוזר המערער על עיקרי טענותיו האמורות. המערער טוען, כי נוכח העובדה שהמותב שנקבע לדון בעניינו כבר דן בו בעבר, ואף גזר בו את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק, יש לקבוע כי אצל בית המשפט נתגבשה עמדה שלילית כלפי המערער, באופן שאינו מאפשר לו משפט הוגן. המערער טוען, כי מסקנה זו, של חשש למשוא פנים כלפיו, מתחזקת נוכח העובדה שבית המשפט שלל את זכותו הדיונית להביא ראיות לעניין העונש. לטענת המערער, יחס שלילי זה של בית המשפט כלפיו, נוצר בעקבות היכרותו המוקדמת של בית המשפט עם המערער, במסגרת הכרעתו בעניינם של שני חבריו של המערער שסייעו לו להסתיר את עובדות מקרה התאונה בגינה נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה לכתחילה. המערער מבסס טענתו זו על העובדה כי בית המשפט הביע את דעתו בצורה נחרצת בדבר חומרת התנהגותו של המערער בכל הנוגע לאותו מקרה. מנגד, טוענת המדינה, כי בית משפט השלום צדק בקביעותיו, וכי טענותיו אלה של המערער אינן מקימות עילה לפסילת שופט.

4.       אכן נכונה טענת המדינה כי על פי ההלכה הפסוקה העובדה שבית המשפט נחשף להרשעות קודמות של נאשם, ואף דן בעבר בעניינו או בהליכים הקשורים אליו, אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לפסילת שופט. רק במקרה בו קיים חשש ממשי למשוא פנים, כך שנפגעה יכולתו של בית המשפט לדון בעניין המובא לפניו בצורה הוגנת ושקולה, תקום עילה כאמור (ראו: ע"פ 3963/00 בן גביר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.6.2000); ע"פ 793/83 אדרי נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 363 (1984); ע"פ 1479/07 נומדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.3.2007); ע"פ 716/85 בן-חמו נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 725 (1985); ע"פ 5662/91 מאיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.1.1992); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 304-302 (2006)). במקרה שלפנינו, בית המשפט דן בעניינם של שניים מחבריו של המערער שהורשעו בעבר בשל מעשה בו היה מעורב המערער. בית המשפט העיד על עצמו שישיבתו בדין באותו מקרה אינה זכורה לו באופן ספציפי. במקרה זה, אין דבר המעיד על כך שחשיפתו של בית המשפט להרשעתו הקודמת של המערער יצרה משוא פנים כלפיו. כך גם לגבי טענתו הנוספת של המערער, לפיה, מכיוון שבית המשפט כבר גזר עליו את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק, יתקשה כעת לחזור בו מקביעתו ולהקל בעונשו. בהיעדר נסיבות חריגות המצביעות על משוא פנים, חזקה על בית המשפט, כגורם מקצועי, שיכריע בעניין הנדון לגופו, על סמך טענות הצדדים כפי שאלה יובאו לפניו, ועצם העובדה שהכריע בעבר בעניינו של המערער אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לפסילת שופט (ראו: ע"פ 2650/08 קניון נ' מדינת ישראל (לא פורסם 20.7.2008); ע"פ 6545/02 גמליאל נ' ראש עיריית הרצליה (לא פורסם, 22.12.2002); 99/03 מקט ספורט (בית ג'אן) (1994) נ' כהן (לא פורסם, 27.1.2003); 5107/03 יוסף עדאס ובניו חברה לבניין ופיתוח (1992) בע"מ נ' דורנט (1991) ישראל בע"מ (לא פורסם, 1.7.2003); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 269-265 (2006)).

          נוכח כל האמור לעיל, ברי כי נסיבות המקרה שלפניי אינן מחייבות את הצעד החריג של פסילת שופט מלשבת בדין. עם זאת, נראה כי בנסיבות העניין, ולו משיקולים של מראית פני הצדק בלבד, ראוי שהתיק יועבר למותב אחר, לשם שמיעת הטיעונים לעונש וגזירת העונש. מסקנה זו מתיישבת גם עם החלטת בית המשפט המחוזי שדן בעניינו של המערער, לפיה ניתן יהיה לשקול העברת הדיון בעניינו בפני מותב אחר לשם קביעת העונש.

ניתן היום, י"ז באב התשס"ח (18.8.2008).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: