העברת התיק מבית המשפט למשפחה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע

ההליך

1.         בפני תובענה שהוגדרה בכותרתה תביעה ל"אכיפת הסכם, צו עשה, מינוי בורר". התביעה הוגשה על ידי שלושה אחים כנגד שני אחיהם האחרים וכנגד שתי חברות, אשר הוגדרו בכתב התביעה כ"נתבעות פורמאליות".

2.         במסגרת קדם המשפט עוררתי מיוזמתי את שאלת הסמכות העניינית, הצדדים טענו את טענותיהם ולפיכך ניתנת החלטתי.

הרקע וטענות הצדדים

3.         לטענת ב"כ התובעים "הנסיבות המשפחתיות שמכניסות את הסכסוך למסגרת משפחתית מופיעות בכתב התביעה". ב"כ התובעים הפנתה אותי לסעיפי המבוא לתביעה, סעיף 5 סעיף 25, וטענה כי גם הנתבע טען בהגנתו ל "הקשרים המשפחתיים של הסכסוך".

            ב"כ התובעים הוסיפה כי "השאלה מה טיב הסכסוך שמגישים את כתב התביעה, נכון שלכאורה זה סכסוך עסקי, אך כעת יש לנו סכסוך בין 5 אחים, חמשת האחים האלה הם בעלי כל המניות וכל הדירקטורים בחברה, אין שום גורם אחר, הם לא נפגשים באירועים...".

4.         עוד הוסיפה וטענה ב"כ התובעים כי "פרמטר נוסף שאותו צריך לבחון, איך הצדדים מתייחסים למקרה סובייקטיבית. הנתבעים אינם כופרים בכך ואני סבורה שזה נכנס לסמכות".

4.         מנגד, טען ב"כ הנתבע 2 "אנחנו טענו את נושא הסמכות, אני מפנה לתביעה עצמה של חברתי, לא מדובר פה על סכסוכים שהולכים לחתונה או לא, אין פה עניין של סכסוך בין האחים לגבי ניהול החברה. הסכסוך הסתיים אחרי שהם חתמו על ההסכמים שכביכול חברתי מבקשת ליישם אותם, היא אומרת לאכוף את ההסכם. אני חושב שהסכסוך צריך להיות במחוזי באר שבע".

באת כח הנתבע 1 הצטרפה לדברים אלה.

5.         להשלמת התמונה אוסיף כי התביעה אשר הוגשה היא ספר עב-כרס, המחזיקה 178 סעיפים ו- 34 נספחים. קדם המשפט הראשון נקבע, כדרכו של בית משפט עמוס למשפחה, לאחר כחצי שנה מיום ההגשה, והוגשה אלי מיניה וביה "בקשה דחופה להחשת דיון", בה נטען בין היתר:

                "4. כפי שמפורט בהרחבה בתביעה ההסכם בין הצדדים אשר עיגן את ההסכמה לממש את נכסי החברות המשפחתיות, נחתם על רקע העובדה שהחברות המשפחתיות שנוהלו על ידי הצדדים הגיעו למצב של קיפאון מוחלט וחסר יכולת לנהל את הפעילות השוטפת, לנוכח הסכסוכים המשפחתיים הקשים בין הצדדים שהם אחים.

5. ... עוד מפורט בהרחבה בתביעה כי למרות ההסכם המפורט בין הצדדים והתחייבותם של המשיבים למכור את נכסי החברות, הרי שהמשיבים כיום מתנים את מכירת הנכסים המשותפים בהיענות לדרישות כספיות מופרזות ובלתי צודקות כלפי אחיהם, וקבלת התחייבות המבקשים לכך שהמשיבים יקבלו לידיהם שיעור מוגדל מתמורת המכירה, ביחס העולה על שיעור אחזקותיהם בחברה...".

6.         אוסיף כאן כי שני הסעיפים שציטטתי לעיל מצביעים ב"קליפת אגוז" על הסכסוך האמיתי שנפל בין הצדדים השונים לתביעה.

דיון

כללו של דין

7.         חוק בית המשפט לעניניי משפחה תשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק ההקמה") קובע כי "ענייני משפחה" יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. החוק הגדיר את הדיבור "ענייני משפחה" ככוללים בין היתר "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

8.         אמור מעתה: שני תנאים מצטברים נחוצים להקמת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה:

            האחד - שהצדדים לסכסוך יענו על הגדרת "בן משפחה" בחוק ההקמה.

            השני - שעילת הסכסוך היא "בתוך המשפחה". 

9.         הפסיקה פרשה מהי עילת הסכסוך במשפחה, וכחוט השני עוברת הקביעה כי הכוונה הן ל"עילה" (במשמעות הסיבה או הגורם) והן ל"סכסוך בתוך המשפחה".

            הלכת חבס שטבעה מושכלות ראשונים בנושא זה קבעה בין היתר כי:

"הדיבור עולה בהקשר זה משמעות קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי.