הע"ז 68333-12-15

 1.לפניי בקשת הנאשמים, עקריש אני ועקריש אופיר (להלן – הנאשמים), לביטול כתב האישום.

 2.המאשימה, מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה (להלן – המאשימה), מתנגדת לבקשה.

3.על פי הנטען בכתב האישום (המתוקן), בביקורת שערכו מפקחי המאשימה ביום 9.12.2012, נמצאה בבית הנאשמים עובדת זרה אשר הועסקה על ידי הנאשמים בין החודשים ספטמבר 2012 לדצמבר 2012, וזאת שלא כדין וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2(א)(1) ו-(2), ו- 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – החוק).

4.טענות הנאשמים בתמצית -

א.חומר החקירה בתיק אינו כולל רשימה של חומר החקירה מאת הרשות החוקרת, אלא מאת ב"כ המאשימה בעת הגשת כתב האישום, עו"ד אייל נון. הרשימה אינה עונה לדרישה הקבועה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החסד"פ).

ב.המאשימה לא המציאה לנאשמים את צו הכניסה באמצעותו נכנסו מפקחי המאשימה לביתם של הנאשמים במועד הביקורת (להלן – צו הכניסה). כמו כן, מאחר ובעת מועד הביקורת הנאשמים עצמם לא היו בבית, אלא רק אמה ואחותה של הנאשמת, הרי שהצו כאמור מעולם לא הוצג בפניי הנאשמים.

ג.בחומר החקירה לא נמצא העתק מצו הכניסה, אלא רק הבקשה להוצאתו שהודפסה ביום 12.4.2012, שמונה חודשים לפני הביקורת, והיא נעדרת חתימת שופט וחותמת מזכירות בית המשפט.

ד.כחלק מחומר החקירה, הועבר לנאשמים חומר חקירה הקשור לביקורת קודמת שנערכה בביתם ביום 16.5.2012, ובו צו חתום מיום 15.5.2012, אותו מבקשת המאשימה לייחס לביקורת מושא כתב אישום זה.

ה.הבקשה לקבלת צו כניסה שהגישה במאשימה לצורך הביקורת מושא כתב האישום, היא אותה בקשה שהודפסה כשמונה חודשים קודם לכן לגבי ביקורת קודמת שנערכה בנכס שבעה חודשים קודם. כל זאת, כאשר גורם כלשהו במאשימה הוסיף בכתב יד את מספר תיק בית משפט במסגרתו הוצא הצו (שנפתח בדצמבר 2012).

ו.פער הזמנים מעלה חששות ותמוה כיצד בית המשפט אישר, בחודש דצמבר 2012, בקשה לקבלת צו כניסה שהסתמכה על חומר מודיעיני שהיה קיים כבר באפריל 2012.

ז.הביקורת מושא ההליך התבצעה תוך שפקחים מטעם המאשימה פרצו לבית הנאשמים.

ח.תוקפו של צו חיפוש הוא 30 יום מיום הוצאתו. כמו כן, משצו בית משפט הוא בגדר "תעודה ציבורית" על המאשימה להוכיח קיומו באמצעות הגשת עותק מקורי כדין, ואין די באזכור מספר תיק בית המשפט במסגרתו הוצא הצו.

ט.העבירות מושא כתב האישום מתייחסות לעובדת שהועסקה, כביכול, במקום מגורים, ועל פי הדין כניסה לבית מגורים תעשה בצו תוך שמירה מירבית על הפרטיות, שהינה זכות יסוד.

י.הימנעות מהצגת צו כמוה כהימנעות מהבאת ראייה המצויה בהישג ידו של בעל דין וחזקה כי היא פועלת כנגדו, וזאת ביתר שאת כאשר אי הבאת הראיה נעשית על ידי רשויות המדינה.

יא.לאור אי חוקיות הכניסה לנכס, הרי שהראיות שהושגו בחיפוש שנערך בנכס במסגרת הביקורת, לרבות דרכונה של העובדת, פרטיה ועדותה, דינן להיפסל, וזאת בהתאם להלכת יששכרוב - עפ 5121/98 רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (4.5.2006).

יב.בשורה של פסקי דין בערכאות השונות, נפסלו ראיות חפציות בנימוק שהן הושגו במהלך חיפוש שבוצע שלא כדין. בחלק מהמקרים, פסילת ראיות כאמור הביאה אף לזיכוי הנאשמים.