הע"ז 6505-02-14 מדינת ישראל נ' חקק ואח'

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפני ביום 30.12.14, הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם, בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) (2) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן –"החוק").

כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

ב"כ המאשימה טען, כי מדובר בעבירה שהוכרה כמכת מדינה, ובפרט בנושא של העסקה במשק בית. מדובר בעבירה שפוגעת בכלכלת המדינה מחד גיסא ובעובדים הזרים, שמועסקים ללא ביטוח רפואי, מאידך גיסא.

לפיכך, עתר לכך שמתחם העונש לגבי העבירה של העסקה שלא כדין יקבע בין 25 אחוז ל-70 אחוז מהקנס המרבי, שעומד על סך 58,400 ₪; ואילו ביחס לעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי ביקש כי מתחם הענשיה יקבע בין 6,000 ל-20,000 ₪.

ביחס לנסיבות המקרה טען ב"כ המאשימה כי חלקם של הנאשמים בביצוע העבירה היה מלא והם העסיקו את העובדת הזרה, שנכנסה לישראל שלא כדין וששהתה בישראל ללא אשרה, למשך תקופה ארוכה של שנה וחצי.

ב"כ המאשימה הפנה לתיקון 15 לחוק, אשר קבע רף תחתון לענישה ביחס להעסקה שלא כדין של סעיף 2(א) אשר קבע כי הקנס שיטיל בית הדין על נאשם שהורשע לא יפחת מכפל הקנס המינהלי, כלומר מ-10,000 ₪ לכל נאשם וכי ביחס לעבירה על סעיף 2(א) ביקש כי בית הדין יגזור עליהם יחדיו קנס בסך 28,000 ₪ (14,000 ₪ לכל אחד) ולגבי העבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי קנס של 10,000 ₪ יחדיו (5,000 ₪ לכל נאשם).

עוד עתר לכך שבית הדין יחייב את הנאשמים לחתום התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד.