הע"ז 6345-02-15 - פסקדין

1.עניינה של החלטה זו היא טענת "אין להשיב לאשמה", לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי) אותה העלתה הנאשמת בתום שמיעת ראיות התביעה.

2.הרקע לבקשה

א. כנגד הנאשמת הוגש ביום 3.2.15 כתב אישום במסגרתו הואשמה בעבירה של העסקת שלא כדין וללא ביטוח רפואי, עבירות לפי ס' 2(א)(1)-(2) ו-2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן- חוק עובדים זרים).

ב.במסגרת עובדות כתב האישום נטען כי בביקורת שערכו פקחי המאשימה, ביום 4.12.12 בבית ברח' הלני המלכה השייך לגב' פטריסיה בן הרוש, נמצאה העובדת הזרה, טלניה רוזליה, מס' דרכון 3593158 אשר עסקה בניקיון הדירה, מבלי שהייתה אזרחית או תושבת ישראל ומבלי היתר לעבוד בישראל, שעה שאשרת הסיעוד שלה פגה ביום 24.11.09.

ג.בדיון ההקראה כפרה הנאשמת מהעסקת העובדת הזרה מחמת אי ידיעה ומהעסקת העובדת הזרה ללא ביטוח רפואי.

ד.ביום 19.9.16 הסתיימה פרשת התביעה.

המסגרת הנורמטיבית

3.סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין...".

4.לפי פסיקתו של בית המשפט העליון לעניין טענת "אין להשיב לאשמה" בע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' כחלון, פ"ד לב(1) 170 (1977):

"בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום. ראיות בסיסיות לעניין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן הרשעה על אתר, אלא כדברי בית המשפט העליון בע"פ 28/49 הנ"ל, ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם".