הע"ז 5699-02-14 מדינת ישראל נ' בז שרותי ניהול,אחזקה ושמירה בע"מ ואח' - פסקדין

ביום 14.04.16 ניתנה הכרעת הדין בעניינם של הנאשמים, במסגרתה הורשעו הנאשמים בגין העסקה שלא כדין של עובד זר, נוכח חזרתם מכפירתם ברכיבי כתב האישום. הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") הורשעה בעבירות לפי סעיפים 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"), הנאשם 2 הורשע בעבירה זו לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים הקובע את אחריותו של נושא משרה.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.6.16, במסגרת הטיעונים לעונש, טענה המאשימה כי העסקת עובד זר מהווה מכת מדינה ופוגעת באפשרויות תעסוקה של ישראלים במיוחד כאשר העובד הספציפי הועסק במסגרת משלח ידם של הנאשמים וכי נקבע בפסיקה שהעסקת עובד זר הנעשית ממניעים כלכליים הענישה צריכה להיות כלכלית ומתריעה. לגבי מתחם הענישה, טענה המאשימה, כי בנסיבות העניין יש להעמיד את מתחם הענישה לגבי הנאשמים בין 30%-85% מהקנס המרבי העומד על סך של 116,800 ₪ ביחס לנאשמת ועל 59,400 ₪ ביחס לנאשם 2.

לטענת המאשימה יש לקחת בחשבון את העובדה כי מדובר בעבירה חוזרת של הנאשמת, כאשר בעבר הוטלו עליה קנסות מנהליים (ר' מ/1), וכי מדובר בהעסקה ארוכה של מעל שנתיים. לפיכך ביקשה המאשימה להטיל על הנאשמת קנס של 59,400 ₪ ובכל מקרה לא פחות מכפל הקנס המנהלי. ועל הנאשם קנס של 29,200 ₪ .עוד ביקשה המאשימה כי ככל והנאשמים יבקשו לפרוש את הקנס לתשלומים, יקבע כי במידה ומי מהנאשמים לא ישלם את אחד מבין התשלומים, יועמד מלוא גזר הדין לפירעון מיידי.

עוד טענה המאשימה כי צירוף דפי החשבון אינה תומכת בטענות הנאשמים למצב כלכלי קשה שכן ניתן להחזיק במספר חשבונות, ו/או נכסים. כך שלצורך הוכחת מצב כלכלי קשה יש להביא דוחות שנערכו על ידי רואה חשבון, במיוחד מקום בו מדובר בחברה.

מנגד טענו הנאשמים כי לנאשמת קיים נוהל ברור של קליטת עובדים על ידי המנהלים המועסקים אצלה כך שמועסקים עובדים לאחר ווידוא כי קיימת להם אשרת עבודה, וכנראה המקרה דנן "נפל בין הכיסאות". עוד נטען כי העובד עצמו לא ידע כי אין לו היתר, כך שוודאי שהנאשמים לא ידעו על כך והדבר מהווה נסיבות ייחודיות שיש בהן בכדי להחריג את המקרה משלל המקרים הנדונים בפני בית הדין (ר' פרוטוקול בפני בית הדין למשמורת נ/2).

עוד טענו הנאשמים כי יש לקחת בחשבון את העובדה שהנאשמת ביטחה את העובד בביטוח רפואי פרטי ושילמה לו שכר על פי חוק, לרבות כל הזכויות הסוציאליות וכן דיווחה על העסקתו לרשויות, כך שלא ניתן לומר שהמניע להעסקתו היה כלכלי או כי הפגיעה בערך החברתי היא גבוהה, אלא שנוכח המחסור בידיים עובדות נאלצה הנאשמת להעסיק מבקש מקלט אשר עלויות העסקתו אף גבוהות מהעסקת עובד ישראלי.

עוד טענו הנאשמים כי יש לקחת בחשבון את שיתוף הפעולה של הנאשמים והודייתם על מנת לחסוך מזמנו של בית הדין, לקולא. וכן את העובדה שאין לנאשמים הרשעות קודמות והנאשמים הפיקו את לקחיהם מהאירוע ולאחר המועד נשוא כתב האישום אין כל קנסות ו/או הליכים כנגד הנאשמת כמפורט במ/1.

לטענת ב"כ הנאשמים, הנאשמת נמצאת בקשיים כלכליים וכי הטלת קנס גבוה עלול למוטט את החברה וכי 50 עובדי החברה ימצאו עצמם ללא מקור פרנסה. לתמיכה בטענה הציגה ב"כ הנאשמת תדפיס בנק של הנאשמת (נ/4) וביום 27.6.16 הגישה ב"כ הנאשמים אישור מהבנק הבינלאומי כי הנאשמת היא אכן בעלת החשבון. לטענתה, בהתחשב בנסיבות המקרה, ובהתחשב בך שהנאשמת נמצאת בקשיים כלכליים יש להעמיד את הקנס המרבי על כפל הקנס המנהלי.

באשר לנאשם, נטען כי הנאשם אינו עוסק בגיוס עובדים, אלא סומך על המפקחים המועסקים על ידו ובשל כך לא ניתן לייחס לו מודעות. הנאשם טען כי הוא לקח אחריות, כי הוא סבור שמנהל צריך לקחת אחריות. הנאשם ביקש כי בית הדין יתחשב במצבו הרפואי והכלכלי הקשה ויעמיד את הקנס אשר יוטל עליו על רף המינימום (ר' נ/5-6).

דיון והכרעה