הע"ז 55935-05-14 מדינת ישראל נ' דניאל ואח'

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפניי ביום 14.04.15, הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "חוק עובדים זרים" או "החוק"). 

1. כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

2. ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בהעסקה והלנה של עובדת זרה למשך 6 חודשים, שאשרת הסיעוד שהיתה לה פגה בשנת 2003, וזאת מבלי שנערך לה ביטוח רפואי כדין.

3. ב"כ המאשימה הפנתה לשורה של פסקי דין בהם נקבע כי מדובר בעבירה כלכלית חמורה, בשל הפגיעה בעובדים הזרים עצמם, בעובדים ישראלים ולעיתים במטופלים הסיעודיים עצמם.

4. לפיכך, טענה כי מתחם הענישה ההולם במקרה זה לגבי עבירת ההעסקה הוא בין 15,000-40,000 ש"ח, וביקשה כי יושת קנס בסך 25,000 ₪ בגין עבירה של העסקה שלא כדין, ואילו בגין העבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי - ,000 ₪.

5. כמו כן, ביקשה כי בית הדיןיורה לנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה. והשאירה לשיקול דעת ביה"ד את עניין הפריסה לתשלומים של הקנס.

6. ב"כ הנאשמים טען כי הנאשמים הודו מיד בישיבת ההקראה הראשונה וכי מדובר באנשים נורמטיביים, עולים חדשים לישראל.

7. לנאשמים 4 ילדים קטנים ולנוכח פטירת הסבתא במשפחה מחד גיסא ולנוכח העובדה שהנאשם 2 מרבה לנסוע לחו"ל לצורך עסקיו, נזקקה הנאשמת 1 לעזרה.

8. הסניגור ביקש כי יוטל קנס נמוך שייפרס לתשלומים, בין היתר בסימן לאימוץ הנאשמים אשר עלו לישראל והחליטו להשתקע בה. עוד הטעים כי מקרב ילדי הנאשמים יש תאומים בני 5.