הע"ז 51324-03-15

כללי

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה לכאורה של העסקה שלא כדין, בהתאם לסעיף 2(א)(1) ו- 2 לחוק עובדים זרים, התשמ"א-1991 (להלן – "החוק").

2. בבקשה שבפניי עותרים הם לביטולו של כתב האישום שהוגש כנגדם, וזאת מן הטעם שהחיפוש בביתם התבצע בניגוד לדין; מן הטעם שקיימים מחדלי חקירה שונים; ולחילופין, בשל כך, שבהתאם לחוק עבירות מנהליות ולהלכה הנוהגת, הרשות היתה צריכה לבכר, בנסיבות המקרה דנן, את החלופה המנהלית.

   אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הדעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, ואלו הם טעמיי.

   טענות הנאשמים בתמצית

3. לטענת הנאשמים, מחומר הראיות עולה, עי הכניסה לביתם בוצעה מבלי שאחד מהנאשמים נכח בבית אלא רק העובדת הזרה, וכי רק לאחר כניסתם, הגיעה אליו הנאשמת 1. עוד נטען, כי אחד הפקחים קפץ מעל חומת הבית, וזאת לאחר שדפיקותיהם בדלת לא נענו, חרף העובדה שראו "נתינה גרוזינית מנקה את המטבחון (חר האוכל)..." (דו"ח תיאור המקרה, כפי שמצוטט בסעיף 16 לבקשה).

4. לטענת הנאשמים, מחדל זה צריך להוביל מניה וביה לפסילת כל הראיות שנאספו מביתם, באשר הן הושגו באופן פסול.

5. עוד טוענים הם, כי העובדת הזרה כלל לא נחקרה ולא מסרה עדות ועל כן מדובר ב"מחדל חקירתי מן המעלה הראשונה" (סעיף 30 לבקשה), אשר צריך להיזקף לזכותם ולחובת המאשימה.

6. לחילופין, טוענים הנאשמים כי בנסיבות המקרה, ולאור הוראותיו של חוק העבירות המנהליות, התשמ"ן-1985 (להלן – "חוק העבירות המנהליות"), ובמיוחד סעיף 15 בו וכן, בהתאם להנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה, היה על המאשימה לבכר את המסלול המנהלי ולא את המסלול הפלילי.