הע"ז 49476-04-13 מדינת ישראל, רשות האוכלוסין וההגירה נ' קוד הילה בע"מ

1.בהכרעת הדין מיום 4/6/15, הורשעו הנאשמים בעבירות לפי חוק עובדים זרים התשנ"א – 1991 (להלן: "החוק"). הנאשמת 1 הורשעה ב- 2 עבירות של העסקת עובד זר שלא כדין, עבירות לפי סעיף 2(א)(1)-(2) לחוק והנאשם 2 הורשע בעבירה של אחריות נושא משרה, עבירה לפי סעיף 5 לחוק.

2.לאחר ניהול הוכחות בתיק, נקבע במסגרת הכרעת הדין כי ביום 6/2/08, העסיקה הנאשמת 1 בבית ברחוב הר ציון 23 באשדוד שני עובדים זרים בעבודות בנייה ללא היתר.

3.עוד נקבע כי הנאשם 2, מנהלה של הנאשמת, לא פיקח ולא עשה כל שאפשר בכדי למנוע את ביצוע העבירה על ידי הנאשמת.

4.במסגרת הטיעונים לעונש עתר ב"כ המאשימה לחייב את הנאשמת בקנס בסך 175,200 ₪, תוך שהיפנה למתחם ענישה של קנס בגובה שבין 80,000 ₪ ברף הנמוך לבין קנס בסך 233,600 ₪ ברף הגבוה. בנוסף עתר לחייב את הנאשם במחצית מהסכום.

5.בנוסף ביקש ב"כ המאשימה לחייב את הנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות לפי חוק עובדים זרים למשך 3 שנים ממועד גזר הדין. 

6.במסגרת טיעוניו הטעים ב"כ המאשימה כי אין המדובר במעידה חד פעמית של הנאשמת אלא בנאשמת אשר הפרה את החוק מספר פעמים ואף הוטלו עליה קנסות מנהליים וקנס עונשי לאחר ניהול הליך פלילי. ב"כ המאשימה עמד על הצורך בהטלת קנס מרתיע על הנאשמים תוך שהדגיש את ריבוי העבירות אותן ביצעה הנאשמת בעבר ואף הפנה לפסיקה התומכת בעמדתו.

ב"כ המאשימה ציין כי אינו מתנגד לפריסת הקנס לתשלומים.

7.הנאשם טען כי רימו אותו וביקש להתחשב במצבו, תוך שציין כי הינו מטפל באמו, אולם טענתו זו לא נתמכה במסמכים ובראיות מתאימות.

דיון והכרעה