הע"ז 47190-08-15 מדינת ישראל נ' סיגלית ואח'

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפניי ביום 12.01.16, הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "חוק עובדים זרים" או "החוק").

כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

ב"כ המאשימה טען כבר נקבע במספר רב של פסקי דין שהעסקת עובד זר שלא כדין, ובפרט במשק בית, מהווה מכת מדינה שפוגעת באפשרות התעסוקה של הישראלים כאשר המדינה אינה מעניקה אשרות כניסה לעובדים זרים באשרות משק בית אלא רק בתחומים ספציפיים, חקלאות, סיעוד, תעשיה וכו'.

עוד טען כי עבירות על חוק עובדים זרים הוגדרו כעבירות חמורות בעלות השלכות חברתיות ומוסריות, וכי הפסיקה קבעה שעבירה של העסקת עובד זר הנה בעלת מניע כלכלי מובהק ועל מנת שהאכיפה תהיה אפקטיבית העונש מחייב הטלת סנקציה כלכלית אשר יש בה ליצור הרתעה ולהפוך את העבירה ללא כדאית.

על כל אחד מהנאשמים חל תיקון 15 לחוק עובדים זרים משנת 2012 המחייב עונש מינימום 10,000 לכל אחד לגבי עבירה של העסקה שלא כדין.

באשר למתחם הענישה לגבי נאשמת 1, בשים לב לתקופת העסקה של 17 שנים הכוללת הלנה של העובדת בביתה של הנאשמת, כניסתה של העובדת כתיירת בתחילת העסקת העובדת לאחר שתוקף האשרה שלה פג ב-1997 ועד למועד הביקורת ב-2015, טען שמתחם העונש ההולם הנו 20%-80% מגובה הקנס המרבי, היינו, בין 15,680 ₪ לבין 46,720 ₪, וביחס לעבירת הביטוח מתחם העונש ההולם עבורה הוא בין 6,000-20,000 ₪.

לגבי הנאשם 2, טען, כי בשים לב לתקופת ההעסקה הארוכה ביותר כאמור, ומגורי העובדת בביתו, גם הוא היה מעורב כמעט באופן זהה בהעסקת העובדת הזרה והודה בכך ולכן מתחם העונש ההולם לגבי העבירה של העסקה יהיה בין 11,680 ₪ לבין 46,720 ₪, ולגבי עבירת הביטוח בין 6,000 ₪ לבין 20,000 ₪.

ב"כ המאשימה המשיך וטען כי באשר לעונש הראוי שיש להטיל על כל אחד מהנאשמים , המדינה סבורה שיש להטיל עונש בתוך המתחם שייקבע להם, חרף תקופה ההעסקה הארוכה, וכי אין שיקולים המצדיקים להחמיר ממתחם הענישה ולא הוצגו לנו כל טעמים המצדיקים הקלה לצורך שיקום הנאשמים. לפיכך, עתר לכך שעל כל אחד מהנאשמים יוטל קנס בשיעור של 25,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין ולגבי הביטוח קנס של 10,000 ₪ לכל אחד מהם וכן להטיל התחייבות למשך 3 שנים שאם לא כן יוטל עליהם בנוסף הקנס המרבי.

ב"כ הנאשמים הקדימה וביקשה לזקוף לזכותם של הנאשמים את העובדה שהם אנשים נורמטיביים ללא הסתבכות קודמת עם החוק, אשר הודו בישיבת ההקראה הראשונה ושיתפו פעולה באופן מלא בחקירתם.