הע"ז 44116-07-10 מדינת ישראל נ' עוז-מן לעבודה ולבנייה בישראל בע"מ ואח', הע"ז 23871-09-10 מדינת ישראל נ' עוז-מן לעבודה ולבנייה בישראל בע"מ ואח' - פסקדין

1. המדינה והנאשמים בתיק זה הגיעו להסדר דיוני לפיו הנאשמים חזרו בהם מכפירתם בעובדות כתבי האישום והורשעו.

2.על יסוד האמור לעיל, ניתנה הכרעת דין לפיה לאור הודאת הנאשמים הורשעו הנאשמים בעבירות אשר יוחסו להם בכתבי האישום כמפורט להלן:

אי העמדת מגורים הולמים- עבירה על סעיף 2 (ב)(4) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991( להלן: "החוק") ועבירה על תקנות 3(א), 13,4(ג) 5(ב)(1), 5(ב)(2),5(ב)(3) ,7(א),8 (א),12 (ד) ,12(ה), לתקנות עובדים זרים(איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)(מגורים הולמים), תש"ס-2000

(להלן: "התקנות"), וכן הפרת חובת פיקוח , עבירה על סעיפים 5 ו- 2(ב)(4) לחוק ועל תקנות 3(א), 13, 14(ג),5(ב)(1), 5(ב)(2), 5(ב)(3),7(א), 8(א),12(ד), 12(ה)לתקנות. יצוין כי בביקורת המאשימה מיום 31.1.2007 נמצאו באתר הנאשמת 79 עובדים, אשר ביחס אליהם נעברו העבירות נשוא כתב האישום הראשון ( להלן: "כתב האישום הראשון"). בביקורת המאשימה מיום 7.2.2007 נמצאו 12 עובדים ביחס אליהם נעברו העבירות המיוחסת לנאשמים בכתב האישום השני( להלן: "כתב האישום השני").

טיעוני המאשימה-

3.ביחס לנאשם 2 טענה המאשימה כי בפני קצין המבחן הוצגו מסמכים אשר לא הועברו אל המאשימה על כן יש ליתן לדבר משקל מינימאלי. עוד צוין כי התסקיר הינו בבחינת המלצה ואין בית הדין מחויב אליו בפרט שעה שהימנעות מהרשעה הינה חריג לכלל. בעניינינו מדובר בעבירה חמורה בדבר אי העמדת מגורים הולמים על כן , לא ניתן להתחמק מהרשעת הנאשם חרף המלצת קצין המבחן.

4.לטענת המאשימה רוב העבירות על חוק עובדים זרים הן עבירות אשר נעברות על ידי אנשים נורמטיביים ולרובם טיעונים דומים לעניין אי הרשעתם והפגיעה במעמדם. קבלת עמדת הנאשם במקרה זה תיצור אבחנה פסולה בינו ובין נאשמים אחרים אשא אינם יכולים להעלות טענות לעניין התמודדות במכרזים ופגיעה בפרנסתם כתוצאה מהרשעתם על כן, מבוקש להותיר את הרשעת הנאשם על כנה.

5.עסקינן בשני כתבי אישום כאשר אישום אחד מתייחס ל-12 עובדים ואישום אחר מתייחס ל- 79 עובדים. אשר לאישום העוסק ב- 12 עובדים מתחם הענישה צריך להיקבע בין 5000 ₪(גובה הקנס המנהלי) במכפלת מספר העובדים (12) *4 לבין הקנס המקסימלי העומד על 116,800 ₪ במכפלת מספר העובדים. מתחם ענישה זהה מבקשת המאשימה להחיל ביחס לאישום הנוסף בו נמצאו 79 עובדים, כל זאת ביחס לנאשמת .

אשר לנאשם עומדת המאשימה על מחצית הסכומים מאחר והעבירה אשר בצע הינה עבירה משנית של נושא משרה בתאגיד.

6.עוד טענה המאשימה כי לעניין ההרשעה יש לראות בעבירה כעבירה אחת אולם בבוא בית הדין לגזור את הדין עליו ליתן דעתו למספר העובדים ולא להתייחס לעבירה כעבירה אחת.