הע"ז 42817-02-15 מדינת ישראל נ' סימונה ואח'

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפניי ביום 28.04.15, הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "חוק עובדים זרים" או "החוק").

1. כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

2. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה בנוגע לטיבן וחומרתן של העבירות בהן הורשעו הנאשמים והטעים כי מדובר בהעסקה של חודשיים וחצי של עובדת זרה שנכנסה לישראל באשרת תייר ואשר בתקופת עבודתה האשרה כבר לא הייתה בתוקף. כמו כן, העובדת התגוררה בבית הנאשמים.

3. לנאשמים אין עבר פלילי כלשהו ולפיכך, טען כי מתחם הענישה הראוי לגבי העבירה של העסקה שלא כדין הוא בין 25%-80% מהקנס המרבי וביקש לגזור על הנאשמים יחדיו קנס של 25,000 ₪.

4. לגבי העבירה של אי עריכת ביטוח, טען כי מתחם הענישה נע בין 6,000 ₪ - 29,000 ₪, וביקש להשית קנס בגובה 10,000 ₪. כמו כן, ביקש שהנאשמים יחויבו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה נוספת לתקופה של 3 שנים שאם לא כן, יוטל עליהם הקנס המרבי הקבוע בחוק.

5. ב"כ הנאשמים טען כי הנאשמים מעולם לא הורשעו בעבירה דומה וכל חטאם היה שכאשר ניסו לעזור לאותה עובדת לאחר ששהתה שלא כדין בבית משפחה אחרת וסבלה מהתעללות אלימה פיזית על מנת שתוכל לחזור למשפחתה.

6. עוד טען, כי הנאשמת ובעלה לא שילמו לעובדת משכורת אלא נתנו לה דמי כיס ולינה לצורך החזקתה באותו מקום כיוון שהבחורה פחדה מאוד. נכון העובדת עזרה להם בניקיון הבית אך הנאשמים מעסיקים עוזרת בשכר קבוע ולכן הוא לא היו נזקקים לשירותיה כעובדת זרה.

7. הנאשמת אינה עובדת ומי שמפרנס את הבית זה הנאשם שעובד בקו חלוקת ביצים משעה 3 לפנות בוקר עד 16:00 אחר הצהריים. הנאשמים תומכים בילדיהם הבגירים כאשר הקטנה צריכה ללדת וכל הנטל מוטל על כתפיהם.

8. עוד טען כי מדובר במקרה יוצא דופן עם נסיבות מקלות, שכן העבירה נעברה בשל גילוי טוב לב מצדם. לפיכך, ביקש כי הקנס לא יעלה על 5,000 ₪ והודיע כי הנאשמים מסכימים לחתום על ההתחייבות מכיוון שממלא אין בכוונתם לבצע את אותה עבירה, שכן יש להם עוזרת. כמו כן, ביקש כי הקנס ייפרס לתשלומים, כאשר כל חודש הסכום לא יעלה על 1,000 ₪.