הע"ז 3847-09-14 מדינת ישראל נ' נץ בן דוד ואח' - פסקדין

א.החלטתי להרשיע את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

אמנה להלן את הרקע וההליך ואח"כ – הנמקותיי:

הרקע וההליך

ב.בכתב האישום שבפניי נטען כי הנאשמים, בני זוג, מחזיקים ומשתמשים במשק מספר 107 בבית הלוי ("הנכס").

בתאריך 31.7.13, בסמוך לשעה 13:00, במהלך ביקורת מפקחים מטעם רשות האוכלוסין, אותרה עובדת זרה, DAYNES CHATTO, דרכון 03280AS10, אזרחית פיליפינית ("העובדת"), המועסקת בעבודות משק בית ("העובדת"; "המועד").

העובדת לא היתה במועד אזרחית ישראל או תושבת בה ולא הייתה רשאית לעבוד אצל הנאשמים, משהחזיקה באשרת עבודה לענף הסיעוד עד 16.2.07, שלא לטובת מי מהנאשמים; הנאשמים העסיקו את העובדת במשותף כשנה עד המועד ("התקופה"), ללא אשרה, כשהעובדת התגוררה לסירוגין בביתם, והכל ללא היתר כדין, וללא שהסדירו עבורה ועל חשבונם ביטוח רפואי כדין.

הוראות החיקוק לפיהם מואשמים הנאשמים: העסקה שלא כדין – עבירה עפ"י סעיף 2(א)(1)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 ("החוק") + סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז – 1977; העסקה ללא ביטוח רפואי – עבירה עפ"י סעיפים 1ד' ו-2(ב)(3) לחוק + ס' 29 לחוק העונשין.

ג.בדיון הקראה שהתקיים ביום 13.10.15, הכחישו הנאשמים העסקת עו"ז, כפרו בפרטיה מחוסר ידיעה, כשהנאשמת כפרה בתקופה וטענה כי העסיקה את העובדת 7 חודשים והנאשם כפר מחוסר ידיעה. נטען כי העובדת הציגה בפני הנאשמת אישור שהיא מבקשת מקלט ועל כן רשאית לעבוד בישראל.

הנאשמת מודה שהעובדת לנה בביתם, אבל רק לבקשתה ולעיתים רחוקות והנאשם כפר מחוסר ידיעה. כן כפרו בהעסקה במשותף, כשהנאשם חזר על טענותיו כי לא העסיק.

ד.בקשת הנאשמים לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לפקודת סד"פ נדחתה בהחלטתי מ-16.3.16.

ה.ביום 3.5.16 נשמעו בפניי עדי המאשימה [מר יצחק ברבי, עובד רשות ההגירה, ("ברבי"); מר אברהם לחיאני, מפקח ברשות ההגירה, ("לחיאני")] והנאשמים.