הע"ז 26998-09-12 מדינת ישראל נ' כהן ואח' - פסקדין

הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בהכרעת דין מיום 15.2.2015, בעבירות של העסקת עובדת זרה ESLOBO CRESENCIA , בעבודות משק בית במשך חצי שנה לפחות קודם ליום הביקורת ללא היתר כדין וללא ביטוח רפואי וללא חוזה עבודה, לפיכך בעבירה על פי סעיפים 2(א)(1) ו-(2) ו –2 (ב) (2) ו- 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") .

במסגרת הטיעונים לעונש טענה המאשימה כי התופעה של העסקת עובדים זרים שלא כדין הפכה למכת מדינה הפוגעת בכלכלה הישראלית בכלל ובעובד הישראלי בפרט. המאשימה טענה כי לגבי שני הנאשמים בכל הנוגע לעבירה של העסקה שלא כדין יש לקבוע את מתחם הענישה בין 20% ל- 80% מגובה הקנס המקסימאלי (שעומד על סך של 58,400 ₪) ולגבי עבירה של העסקה ללא חוזה עבודה ביקשה המאשימה לקבוע את המתחם בין 1000 ₪ ל10,000 ₪ ובנוגע לעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי ביקשה המאשימה לקבוע את מתחם הענישה בין 6000 ₪ - 20,000 ₪ .בעניינו מאחר שהנאשמים הודו בעובדות כתב האישום, ביקשה המאשימה כי לגבי העסקה ללא היתר כדין יש להטיל על הנאשמים קנס של 28,000 ₪ בגין העסקת העובדת וקנס כנגד הנאשמים בסך של 3,000 ₪ לגבי העסקת העובדת ללא חוזה עבודה. לגבי העסקת העובדת ללא ביטוח רפואי ביקשה המאשימה כי יוטל על הנאשמים קנס בסך של 10,000 ₪.

ב"כ הנאשמים טען במסגרת הטיעונים לעונש כי הנאשמים העסיקו את העובדת תקופה קצרה, וכי העבירה ארעה לפני כ-5 שנים. עוד טען כי עד שנת 2010 בתיקים כמו תיק זה לא הוגשו כתבי אישום ותיקים אלו הסתיימו ב קנס מינהלי של 5000 ₪. ב"כ הנאשמים טען כי הנאשמים לקחו אחריות באופן מיידי וחסכו זמן שיפוטי יקר. עוד טענו הנאשמים כי הרשעה בפלילים מהווה עונש כבד על הנאשם 1 שעוסק בתעשייה הביטחונית. כן נטען כי עסקינן במשפחה עם חמישה ילדים והנאשם 1, רוב הזמן לא נמצא בארץ בשל עיסוקו וכי נוכח פסיקת בית הדין ארצי בנדון לא ביקש שלא להרשיעו. לנוכח כל האמור ביקשו הנאשמים כי ייגזר עונשם לפי הרף הנמוך של מתחם הענישה, קרי הטלת קנס בסך של 10,000 ₪ על העסקה שלא כדין, קנס בסך של 5000 ₪ על העסקה ללא ביטוח וקנס בסך של 1000 ₪ לגבי העסקה ללא חוזה.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, יש לגזור את עונשם של הנאשם תוך מתן עדיפות לעקרון ההלימה. על פי עקרון זה, העונש הראוי לנאשם נגזר ממידת אשמו ומחומרת מעשיו, כאמור בסעיף 40(ב) לחוק העונשין.

קיימים שלושה שלבים במנגנון גזירת העונש לפי תיקון 113. האחד, האם מדובר באירוע אחד או בכמה אירועים. השני, קביעת מתחם הענישה בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. השלישי, גזירת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם שנקבע.