הע"ז 22513-04-12

1.לפניי בקשת הנאשם, אילן עמר (להלן – הנאשם) לביטול כתב אישום, מחמת חוסר סמכות עניינית, התיישנות ומטעמי הגנה מן הצדק.

2.המאשימה, מדינת ישראל – רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (להלן – המאשימה), מתנגדת לבקשה.

3.כנגד הנאשם הוגש, ביום 17.04.12, כתב אישום יזום בגין עבירות לפי סעיפים 6(א)(1), 6(ב)(1) ו-(2) וכן 6(ה) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א –1991 (להלן – החוק).

על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם לא התייצב לחקירה ולא מסר את המסמכים והמידע אותם נדרש להמציא בעקבות זימונים לחקירה ולהמצאת מסמכים שנשלחו אליו על ידי מפקחי משרד התמ"ת (בשמו דאז), כל זאת עקב חשד שהתעורר אצל המפקחים כנגד הנאשם לביצוע עבירות לפי החוק בביקורת שנערכה, ביום 08.02.07, במשקים חקלאיים מס' 153 ומס' 161 שבמושב עמיעוז.

4.טענות הנאשם בתמצית –

א.חוסר סמכות עניינית:

1.לפי תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – עובדים זרים), התשנ"ב – 1992 (להלן – התקנות המנהליות), עבירה לפי סעיף 6 (ה) לחוק הינה עבירה מנהלית ולפי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו – 1985 (להלן –חוק העבירות המנהליות), התובע מוסמך להגיש כתב אישום בעבירה מנהלית כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו. בבג"צ 5537/91 אליהו אפרתי נ' כרמלה אוסטפלד (3.6.92) נקבע כי דרך המלך היא לנקוט בהליך של קנס מנהלי ורק במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות יש מקום להגיש כתב אישום.

2.כתב האישום מושא ההחלטה הינו כתב אישום יזום. עיון בחומר החקירה בעניינו של הנאשם מעלה כי הוא אינו כולל טעמים בכתב להגשת כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי ולפיכך - כתב האישום הוגש בחוסר סמכות עניינית.

3.הערכאה הדיונית היא המוסמכת לדון בטענות בדבר חוסר סמכות עניינית.

ב.התיישנות:

1.העבירות מושא כתב האישום הינן עבירות קנס, אשר לגביהן נקבעה, בסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן –החסד"פ), תקופת התיישנות של שנה מיום ביצוע העבירה.

2.העבירות מושא כתב האישום בוצעו, לכאורה, בחודש אוגוסט 2009 בעוד שכתב האישום הוגש רק ביום 17.04.12 ומכאן שהן התיישנו.

ג.נסיבות הנאשם: