הע"ז 2247-09 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' גל ידע בנין בע"מ ואח' - פסקדין

1. ביום 3.4.14 הורשעו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, העסקת שני עובדים זרים שלא כדין ובניגוד לסעיפים 2(א)(1) ו (2) וכן עבירה על סעיף 5 לחוק עובדים זרים , תשנ"א-1991. בישיבה אשר התקיימה בפני ביום 29.6.14 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש. להלן עיקרם-

טיעוני המאשימה-

2. מדובר בכתב אישום

ייזום נוכח ריבוי עבירות אשר עברה הנאשמת (הוגש תדפיס מ/9). מאחר והנאשמת 1 הורשעה בגין עבירה אשר נעברה במסגרת משלח ידה, הקנס המרבי עומד על סכום של 116,800 ₪ לכל עובד.

לגבי הנאשם 2 , הקנס המרבי הקבוע בחוק היות ומדובר במשלח יד עומד על 29,000 ₪ לכל עובד.

3. הוסיפה המאשימה וטענה כי העסקת עובדים זרים הוכרה בפסיקה כעבירה חמורה (ע"פ 1001/01 מד"י נ' נפתלי ניסים) ובמקום אחר הוגדרו עבירות אלה כ"מכת מדינה" (פ 185/03 מד"י נ' אלפא קליק (1998) בעמ' ואח').עוד נטען כי בתי הדין מתייחסים בפסיקתם לפגיעה הפוטנציאלית הכפולה הטמונה בעבירות הללו, הן פגיעה בעובדים הישראלים מעצם אי העסקתם, והן פגיעה באוכלוסיית העובדים הזרים המשתכרים שכר נמוך ואינם מקבלים זכויות סוציאליות במקרים רבים.

4. לא מדובר בעבירה ראשונה של הנאשמת, כתב אישום יזום הוגש בשל ריבוי העבירות. בנסיבות אלה כבר נפסק על ידי בית הדין לעבודה כי ראוי שהקנס שיוטל יהיה גבוה באופן משמעותי מהקנס המנהלי הקבוע לעבירה (הע"ז 16519-11-10 מד"י- א.ה הנגב).במקום אחר בית הדין התייחס לחומרת העבירה וקבע עונש משמעותי תוך שהוא מנמק מדוע בנסיבות יש להטיל עונש משמעותי (הע"ז 236/07 מד"י נ' א.ש אהרונוב בניה בע"מ ואח').

5. החוק קובע כיום כי קנס עונשי שיוטל לא יופחת מהקנס המנהלי הקבוע בסעיף 14 לחוק העבירות המנהליות . לגבי מתחם הענישה בהע"ז 2395/09 מד"י – עאמר חלמי , נקבע כי הרף המקסימאלי לגבי עבירות מסוג זה יכול להגיע עד 70% מהקנס המקסימאלי.

6.לאור האמור לעיל עתרה המאשימה למתחם ענישה כדלקמן- לגבי הנאשמת 1 מתחם ענישה בו הרף המינימאלי הוא 20% מהקנס המקסימאלי והרף המקסימלי הוא 70% מהקנס העונשי הקבוע בחוק, במכפלת שני עובדים. בתוך המתחם עתרה המאשימה לקנס בשיעור 50% דהיינו 58,400 ₪ במכפלת שני עובדים.

ביחס לנאשם 2 טענה המאשימה למתחם הנע בין רף מינימלי של 15,000 ₪ ועד למקסימום בסך 29,200 ₪ לכל עובד, בתוך המתחם עתרה לקנס של 20,000 ₪. בנוסף עתרה המאשימה להחתמת הנאשמים על התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך 3 שנים בגובה הקנס המקסימאלי לגבי העבירות נשוא כתב האישום בסכום של 116,800 ₪.

טיעוני הנאשמים-

7. הביקורת נערכה ביום 10.4.06 וכתב האישום הוגש ב 9.3.09, עובדה המקשה על העדת עדים. אמנם בתי המשפט קבעו כי מדובר בעבירות חמורות וככל שכך מצופה היה שהרשויות תטפלנה בעבירות ולא יוגשו כתבי אישום שנים מאוחר יותר. אלמנט ההרתעה וגם הענישה נפגעים מהתנהלות זו של המאשימה.