הע"ז 20312-10-15 מדינת ישראל נ' א.ק. יוניברס בע"מ ואח'

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפני ביום 24.05.16, הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם, בעובדות כתב האישום המיוחסות להן, היינו, העסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי של 7 עובדים זרים (ביחס לנאשמת 1) והפרת אחריות נושא משרה (ביחס לנאשם 2), והכל כאמור וכמפורט בכתב האישום.

כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

ב"כ המאשימה טען, כי הנאשמת 1 הורשעה בהעסקה של 7 עובדים שלא כדין במסגרת משלח ידה וכן בהעסקה של 5 מתוך אותם עובדים ללא ביטוח רפואי. 4 עובדות מתוך 7 העובדים הנ"ל נכנסו באשרת תייר לישראל ולא באשרת עבודה . לאחת מתוכן גם לא היה אשרה בתוקף , ולשלושת העובדים הנוספים היתה אשרת עבודה בישראל בעבודה סיעודית ולאחד מתוך ה- 3 האשרה פגה כ- 4 חודשים לפני מועד הביקורת. הנאשם 2 הורשע בהפרת אחריות נושא משרה ביחס לאותן עבירות שביצעה הנאשמת 1 .

עוד טען כי בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין ולכללי התוויית הענישה, על בית הדין לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם לעבירה ובשים לב לערכים החברתיים בהם פגעו הנאשמים, שהם מחד פגיעה באפשרות התעסוקה של הישראלים. בעניין זה הטעים, כי קיימת טענה שחוזרת מצד נאשמים רבים היא כי אין בנמצא ישראלים שמסכימים לבצע את העבודות אותן מבצעים עובדים זרים, אלא שבענייננו בעסק של הנאשמת 1 עובדים באותה עבודה גם עובדים ישראלים ולכן הפגיעה באפשרות התעסוקה של הישראלים, ברורה.

בנוסף, טען, כי עסקינן בתיק זה גם פגיעה בזכויות הסוציאליות המינימליות של העובדים הזרים אשר לא הובטחו להם במסגרת העסקתם וכי בתי המשפט כבר פסקו כי עובדים זרים הנם אוכלוסייה מוחלשת שיש להגן עליה ולשמור על זכויותיה כמתחייב.

לאור האמור ומאחר ומכיוון שהעבודות בוצעו במסגרת משלח ידם של הנאשמים, נוכח כמות העובדים, מספר העבירות ובהתאם לפסיקה שקובעת שהענישה חייבת להיות כלכלית ומרתיעה, ביקש ב"כ המאשימה שמתחם הענישה לגבי הנאשמת 1 בנושא העסקה שלא כדין ייקבע בין 20% ל- 80% מהקנס המרבי לכל אחד משבעת העובדים . לגבי העבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי, ביקש שמתחם הענישה ייקבע בין 5000 ₪ שזה סכום הקנס המינימלי בחוק, לבין 20,000 ₪ לכל אחד מחמשת העובדים.

לגבי הנאשם 2 ביקש שמתחם הענישה לגבי כל אחת מהעבירות של הפרת אחריות נושא המשרה שלו ביחס להעסקה שלא כדין של כל אחד מ- 7 העובדים , וביחס להעסקה ללא ביטוח של כל אחד מחמשת העובדים, ייקבע בין 10,000 ₪ ל- 29,000 ₪.

ביחס לעונש עצמו, טען, כי המאשימה סבורה שיש להטיל קנס בתוך המתחם שהתבקש, שכן לא הוצגו שיקולים המצדיקים חריגה לחומרא ולא חריגה לקולא . משלח ידו של הנאשם כנהג מונית ונהג אוטובוס אינה צפוי להיפגע כתוצאה מהרשעה לפי חוק עובדים זרים ואין כאן שיקולי שיקום, וכאמור העבירות בוצעו במסגרת משלח ידו של הנאשם 2.