הע"ז 16499-11-10 מדינת ישראל נ' י.ב.ניר בניה והשקעות בע"מ ואח' - פסקדין

בהתאם להכרעת הדין מיום 8.12.14, הורשעו חברת י.ב.ניר בניה והשקעות בע"מ בע"מ (להלן: "הנאשמת") ומר ניר ברדה (להלן: "הנאשם"), בהעסקתם של 12 עובדים זרים מבלי שהעמידו לרשותם מגורים הולמים, ללא החזקת חוזי עבודה ומסמכים נוספים באתר ובאשר ל 4 עובדים, גם מבלי שהתקשרו עמם בחוזה עבודה כנדרש, עבירות לפי סעיפים 2(ב)(2), 2(ב)(4) ו-2(ב)(5) וכן סעיף 5 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א- 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

בדיון מיום 30.12.14 פרסו הצדדים את טיעוניהם לעונש.

ב"כ המאשימה מבקשת להטיל על הנאשמים עונש בשיעור 30% מהקנס המירבי - לגבי הנאשם- קנס של 29,100 ₪ ולגבי הנאשמת- 29,200 ₪ בגין 2(ב)(5), 20,000 ₪ (5,000 ₪ לעובד ובגין 4 עובדים) בגין 2(ב)(2) וקנס של למעלה ממיליון ₪ (בהתייחס ל- 12 עובדים) בגין עבירה לפי סעיף 2(ב)(4).

כמו כן ביקשה המאשימה להורות לנאשמים להתחייב התחייבות כספית להימנע מלעבור עבירות על חוק עובדים זרים, שאם לא כן יוטל עליהם הקנס המרבי בחוק. לנאשמים אין הרשעות קודמות. המאשימה טוענת כי עבירות על חוק עובדים זרים ובפרט עבירות על פגיעה בתנאים הסוציאליים שלהם, הוכרו כמכת מדינה. למותר לציין כי עובד זר, גם אם אינו אזרח, זכאי לתנאים המינימליים בחוק שנועדו לשם שמירה על כבודו. מדובר בעבירות כלכליות, כאשר חלקם של הנאשמים בביצוען היה מלא. העבירות בוצעו בשנת 2003, הנאשמים הגישו בקשה להישפט בשנת 2006 וכתב האישום הוגש בשנת 2010.

הנאשמים טוענים כי לגבי שתיים מהעבירות (2(ב)(2) ו-(2(ב)(5), המדובר בעבירות בעלות אופי טכני וברמה הנמוכה ביותר של חומרתן. בהתחשב בכך, ובעובדה כי חלפו למעלה מ-11 שנים ממועד ביצוע העבירות, עובדה שגרמה לנאשמים עיוות דין, מבוקש לפסוק סכומים הנמוכים מגובה הקנסות.

דיון והכרעה:

החל מיום 10.7.12 נכנסו לתוקפן הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977, שחוקקו במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, ושעניינן הבניית הענישה. שלושה שלבים קיימים במנגנון גזירת העונש לפי תיקון 113:

שלב ראשון – האם מדובר באירוע אחד או כמה אירועים נפרדים:

יש לבחון האם הנאשם הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה.