הע"ז 14162-02-15 מדינת ישראל נ' בנסאיד ואח'

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפני ביום 30.06.15 הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) (2) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "חוק עובדים זרים" או "החוק").

כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

בא כח המאשימה טען הקנס המרבי המצטבר לשתי העבירות הקבוע בחוק בגין העבירות הינו 116,800 ₪ (58,400 ₪ ביחס לכל אחד מהנאשמים) וכי לשני הנאשמים אין הרשעות קודמות ואין תיקים עומדים ותלויים. עוד טען, כי העובדה שהודו בהזדמנות הראשונה וחסכו מזמנו של בית הדין, צריכה לעמוד לזכותם. עוד הוסיף, כי כאשר המאשימה בדקה את נסיבות המקרה, היא סברה כי ראוי שהקנס יושת על שני הנאשמים בצוותא חדא.

ביחס לגובה הקנס, טען כי יש להשית על הנאשמים ביחד הוא קנס בגין העסקה של 25,000 ₪ כאשר מתחם הענישה אמור להיות בין 15-40 אלף ₪, ומתוכו, בהתאם לנסיבותיו של התיק, הקנס שצריך להשית על הנאשמים בגין העסקה שלא כדין הוא 25,000 ₪.

ביחס לעבירה של אי עריכת ביטוח רפואי מתחם הענישה צריך להיות בין 6,000 ל- 10,000, וכי במקרה דנן יש להשית על שני הנאשמים ביחד בגין פריט זה סך של 8,000 ₪, באופן שהקנס המצטבר לשני הנאשמים ביחד יועמד על 33,000 ₪. עוד עתר לחיובם של הנאשמים לחתום על התחייבות בגובה הקנס המרבי שלא לעבור את העבירה למשך 3 שנים.

בהסכמת ב"כ המאשימה, הגיש הסניגור אסופת מסמכים הנוגעים לנסיבותיהם המשפחתיות, הכלכליות והבריאותיות של הנאשמים.

עוד טען, כי הנאשמים הודו בביצוע העבירות המיוחסות כבר בהזדמנות הראשונה ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר והפנה לשורה של גזרי דין לצורך הוכחת מתחם הענישה, וטען כי בגין אי קיום ביטוח רפואי, מתחם הענישה בהסדרים סגורים הינו בין 5,000 ל- 6,000 ₪ ובגין העסקה שלא כדין בין 13,000 ל- 18,000 ₪.

עוד טען כי לפי פרשנות פסיקת בתי הדין, שיעור הקנס האמור נקבע לנוכח התועלת הכלכלית שעשויה לצמוח למעסיקים מהעסקת עובד זר והטעים כי במקרה דנן, אופן העסקה ותדירותה בממוצע של פעם אחת בחודש לתקופה של שנה וחודשיים, בתוספת התגמול השעתי ההולם ששולם לעובדת בסך 40 ₪ לשעה, הרי שלא ניתן עוד לדבר על תועלת כלכלית לכאורה שצמחה לנאשמים כתוצאה מהעסקתה.

כמו כן הוסיף, כי אין חולק שהעבירה לא בוצעה במסגרת משלח ידם של הנאשמים וכי זוהי להם ההרשעה הראשונה ולסיום ביקש להתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים ולפרוס את הקנס ל-22 תשלומים.