הע"ז 13998-10-14 מדינת ישראל נ' כהן ואח'

1.כתב אישום זה הינו בגין העסקה שלא כדין, עבירה על סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים התשנ"א – 1991 (להלן – החוק) ובגין העסקת עובד זר מבלי להסדיר לו ביטוח רפואי, עבירה על סעיף 2 (ב) (3) לחוק.

2.בהכרעת הדין מיום 9.7.15 הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, וזאת ללא ניהול הוכחות.

3.הצדדים היגעו להסדר טיעון סגור לפיו יושת על כל אחד מהנאשמים, בגין העבירה הראשונה סך 8,000 ש"ח ובגין העבירה השניה סך 3,000 ש"ח.

4.טיעוני המאשימה לעונש – 

א.התיק אינו כולל נסיבות מיוחדות לחומרא והוגש ככתב אישום יזום בשל ההנחיות הקובעות בעניין זה בנוגע להעסקת עובד זר בעבודות משק בית.

ב.קיימות מספר נסיבות לקולא שהצדיקו את ההקלה.

ג.הנאשמים הודו עוד לפני הדיון בבית הדין, מיד כאשר התקיימה הביקורת, והסכימו לשלם את הקנס.

ד.לנאשמים אין עבר פלילי או מנהלי.

ה.תקופת ההעסקה לא היתה ארוכה.

ו.המעורבות של הנאשם 2 היתה נמוכה יחסית בשל שהיה ארוכה בחו"ל בתקופות מסוימות.

ז.על פי הראיות, היחס לעובדת בתקופת העבודה, הן בתנאי ההעסקה והן בתנאי המגורים, היה טוב.

ח.התיקון לחוק עובדים זרים – ס' 2 (א1) – כפי שתוקן בשנת התשע"ה, ככל שיש בו כדי להחמיר אינו חל על העבירות מושא כתב האישום אשר נעברו לפני תחילתו.

ט.העונש המוסכם אליו הגיעו הצדדים, בהתחשב בנסיבות, הינו עונש שבית הדין רשאי לכבדו ומתבקש לכבדו והטעמים שהוצגו על ידי התביעה, הינם טעמים מיוחדים מספיקים לכך.

י.הנאשמים מתבקשים לחתום על התחייבות שלא לעבור עבירה על חוק עובדים זרים לתקופה של 3 שנים שאם לא כן ישאו בתשלום הקנס המירבי בסך 116,800 ש"ח.