הע"ז 10677-03-12 מדינת ישראל נ' לינה ואח' - פסקדין

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפני ביום 25.02.14 הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל וללא ביטוח רפואי, עבירות על סעיפים 2 (א)(1) (2) ו- 2 (ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן – "חוק עובדים זרים" או "החוק").

כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

ב"כ המאשימה טען, כי מדובר בעבירה שנקבע לגביה שהיא מכת מדינה, ואשר תכליתה חיסכון כלכלי. עוד הטעים כי העובדת הועסקה ע"י הנאשמים במשך 3 חודשים, בקביעות וברציפות ובאופן יום יומי תוך שהיא התגוררה בביתם. כמו כן, במועד עבודתה אצל הנאשמים שהתה בישראל שלא כדין לאחר שאשרת התייר שהייתה ברשותה פגה.

בנסיבות העניין, טען כי מתחם הענישה הראוי לגבי עבירת העסקה שלא כדין היא בין 25%-70% מהקנס המירבי, וכי המאשימה עותרת לקנס בסך 30,000 ₪.

לגבי עבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי, טענה המאשימה סבורה המאשימה כי מתחים הענישה הראוי הוא בין 10,000 ₪ לבין 40,000 ₪, ועתרה לקנס בסך 10,000 ₪. כמו כן, ביקשה כי הנאשמים יחויבו לחתום על התחייבות להימנע מעבירה.

ב"כ הנאשמים טען כי מדובר בעבירה משנת 2011, תקופה שעוד רווח הנוהל להעסיק עובדים זרים. ההעסקה התבצעה למשך 3 חודשים בלבד והנאשמים הודו במיוחס להם ושיתפו פעולה בהזדמנות הראשונה. בכך חסכו זמן שיפוטי יקר.

הנאשמים מצרים על העבירה, לא יחזרו עליה. מדובר במשפחה נורמטיבית, תורמת לחברה, הדבר עולה מבקשה לחזור מאישום שהוגש לתיק. המשפחה מארחת בביתה חיילים בודדים לליל הסדר. הנאשמים תורמים לבית הספר סיני לילדים מפגרים בעיר רמלה, העמותה למען החיים, העמותה למען החייל,  הדבר צריך להישקל בכל השיקולים. הואיל והעבירה בוצעה במחצית 2011, הרי שלא חל תיקון 15 לחוק בעניינם של הנאשמים.

מתחם הענישה צריך להיות נמוך  בנסיבות העניין, באופן שבגין האישום הראשון לא ייקבע קנס מעל 7,500 ₪ ובאישום השני לא יעלה על 5,000 ₪.

הכרעה