במסגרת בקשה למתן צו ירושה אחר עיזבון אמם, ביקשו בניה ובנותיה להסתלק מחלקו של אביהם באותה ירושה. האב, שהיה בן זוגה של המנוחה, נפטר אחריה. המשיב הביע התנגדות להסתלקות זו.
העובדות
1. המנוחה, שהיתה תושבת ישראל, הלכה לעולמה בארה"ב והותירה אחריה בעל ושישה בנים ובנות, המשותפים לה ולבעלה. הבעל נפטר מספר חודשים אחריה.
2. המבקש, אחד מילדי המנוחה, הגיש לכב' הרשם לענייני ירושה, בקשה למתן צו ירושה אחרי עיזבונה. בחלק הבקשה, העוסק בשינויים לאחר מות המורישה, ציין המבקש שיורשי המנוחה "הסתלקו מחלקם במנתו של אביהם... בירושתה של אמם..." (סעיף 18). בהמשך צויין שהבעל נפטר והותיר אחריו את ילדיהם המשותפים של המנוחים וכי יורשי האב הסתלקו מחלקיהם בעיזבון המנוחה (סעיף 19).
3. בכתב ההסתלקות נכתב:
"אני בנה של המנוחה ... ויורש עפ"י דין של המנוחה... אני גם בנו של המנוח ... ויורש עפ"י דין של המנוח... אני מסתלק מכל חלקי בעיזבון המנוחה הנ"ל, אך ורק בתור יורש של אבי המנוח... למען הסר ספק, איני מסתלק מחלקי בעיזבון של המנוחה כאחד מיורשיה."
4. בתחילה הודיע המשיב שאין בכוונתו להתערב בהליכים. כב' הרשמת לענייני ירושה הורתה למבקש להבהיר מה הטעם בהסתלקויות, לאור העובדה שששת ילדיה המנוחה ירשו את עיזבון המנוחה, לאחר שבן זוגה נפטר ולאחר מתן צו ירושה לעיזבונו. המבקש הבהיר שההסתלקות נועדה למנוע יצירת שני אירועי מס, אשר יחייבו את היורשים בכפל מס באותה הורשה. בשלב זה הודיע ב"כ המשיב על כוונתו להתערב בהליכים בטענו שמניסוח תצהירי ההסתלקות עולה שיורשי המנוח הסתלקו מכל חלקם בעיזבון המנוחה אך ורק בתור יורשי אביהם ולא מחלקם בעיזבון המנוחה כיורשיה. לטענתו לא ניתן לראות בתצהירי ההסתלקות הללו הסתלקות במשמעות סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן "החוק"). ניתן להסתלק מן העיזבון כולו או מקצתו אך לא ניתן להסתלק מנכס או מחלק ספציפי.
5. כב' הרשם לענייני ירושה הורתה על העברת הדיון בבקשה לבית המשפט.
6. בדיון שב וטען ב"כ המבקש שאין המדובר בהסתלקות מנכס ספציפי, אלא מחלק מסויים בעיזבון. לטענתו, ירש האב 50% בלתי מסויימים בעיזבון המנוחה ויורשי האם הסתלקו מאותם 50% בלתי מסויימים ועל כן אין מניעה מהסתלקות שכזו. המשיב טען שמאחר ואותם יורשים ירשו גם את עיזבון האם וגם את עיזבון האב לא ניתן להסתלק רק מחלקו של האב בעיזבון וכי יחוס אותם 50% רק מחלקו של האב בעיזבון האם, עושה את ההסתלקות להסתלקות מחלק ספציפי ועל כן אסורה.
דיון
7. ההסדרים הרלבנטיים לעניננו בסעיף 6 לחוק הם:
"(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב ... לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה;אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט.
(ד) הסתלקות על תנאי בטלה"...
8. הצדדים אינם חלוקים בעובדה שעל פי סעיף 6 לחוק אין יורש רשאי להסתלק מנכס מסויים.
בע"א 516/80
לשינסקי נ' שפירא, פ"ד לו(4), 337, עמ' 340-341, נקבע שהמלים "כולו או מקצתו" מתייחסות לחלקו של היורש בכלל העיזבון ולא לנכס מסוים הכלול בעיזבון.
ביהמ"ש ביסס פרשנותו על קביעת מ"מ הנשיא לנדוי, כתוארו אז, בע"א 834/75
זיק נ' מ"י, פ"ד לב(1) 662, בעמ' 665:
"...קובע סעיף 6(א) שהיורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, וחלקו בעיזבון הוא בעליל רק החלק שעבר אל היורש מכוח סעיף 1 של החוק, כלומר חלקו בכלל העיזבון ולא חלקו בנכס מסויים. אין יורש יכול להסתלק ממה שאין לו, או ממה שעדיין אין לו, דהיינו מנכס מסויים או מחלק כלשהו בנכס מסויים".
פסקי הדין האמורים דנו בסעיף 6(א) לחוק בטרם תיקונו ובטרם הוספת המילים "או ממנה שהוא זכאי לה על פי הצוואה, כולה או מקצתה", בתיקון מס' 7 לחוק, על כן ניתן כעת להסתלק מנכס מסויים בעיזבון המהווה "מנה" לה זכאי המסתלק על פי הצוואה. הואיל והמחוקק ביצע את התיקון בחוק לאחר שהיה מודע לשלילת אפשרות הסתלקות ממנה או מנכס, כקביעת ביהמ"ש העליון, ולא ציין זאת בנוגע לנכס מנכסי העיזבון, ניתן ללמוד שההסתלקות אפשרית אך ורק ממנה או מנכס בעיזבון שהוא בגדר מנה אולם לא ניתן להסתלק בנוגע לנכס מסויים מהעיזבון שאינו בגדר מנה. ראו
בעז
קראוס, דיני ירושה ועיזבון, הוצאת המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ, תוספת 13, אפריל 2006, בעמ' 76.
9. המבקש טען שההסתלקות בה מדובר חוקית ואינה נוגדת גם את החוק האמריקאי. אכן גם במשפט האמריקאי, בו קיימת אפשרות, בתנאים מסויימים, לשלול תוקפה של הסתלקות, המניעים להסתלקות אינם רלבנטיים ואינם משפיעים על תקפותה של ההסתלקות. ראו פסה"ד בע"א 4372/91
סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2), 120 ,עמ' 130-131, המתייחס גם למצב בארה"ב. יצויין שהחוק האמריקאי אינו רלבנטי במקרה דנן שכן המדובר בצו ירושה הניתן בישראל. עוד אוסיף שגם שאלת השפעת ההסתלקות על זכויותיהם של נושים אינה מתעוררת במקרה זה.