הסכם שנטען כי מקפח הוא נוגד את תקנת הציבור ונכרת באיום שכמוהו כאונס

הנדון: הסכם שנטען כי מקפח הוא, נוגד את תקנת הציבור ונכרת באיום שכמוהו כאונס

פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין בירושלים [הדיינים: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז] ביום י"א באייר תשפ"ב (14.3.2022).

מדובר בפרשה מסועפת המרוכזת באירוע משפטי קצר יחסית שאירע ביום י"א באדר תשע"ח (26.2.2018) בבית הדין בירושלים. הצדדים התייצבו לפני ראש אבות בתי הדין בירושלים (אז) הגר"א אברז'ל שליט"א לאישר הסכם ממון מפורט (להלן: ההסכם). שנתיים וחצי אחר כך נישואי הצדדים נקלעו למשבר, האישה הגישה תביעת גירושין ובמקביל בקשה לביטול הסכם, והאיש הגיש בקשה לאכיפת הסכם. בית הדין דחה את בקשת האישה ואימץ את בקשת האיש. ומכאן הערעור שלפנינו.

רקע כללי ותמצית ההליכים המשפטיים

הצדדים נישאו כדת משה וישראל בחודש מרחשוון תשס"ו (נובמבר 2005). להם שלושה ילדים משותפים. בי' באדר תשע"ח (25.2.2018) חתמו הצדדים על הסכם ממון, וביום המוחרת הביאו את ההסכם לאישור בבית הדין בירושלים, בפני ראש אבות בתי הדין דאז, הגר"א אברז'ל.

ההסכם עוסק בעיקר בענייני הרכוש. ומתייחס לנכסי עבר, הווה ועתיד. בפירוט מוזכרים שם: מגרש ברחוב [ז'] שהזכויות בו רשומות על שם האיש עוד מלפני הנישואין וחנות שהזכויות בה רשומות על שם האיש. הובהר בהסכם שהסדר איזון משאבים אינו חל על נכסים אלו. עוד נכתב בו שנכסי דניידי ודלא ניידי שרשומים על שם אחד הצדדים יהיה בבעלותו של הצד שהם רשומים על שמו והרישום יהיה הוכחה גמורה לבעלות ללא קשר למקורות שמהם נרכש הנכס. הובהר שכך יהיה גם בנוגע לזכויות במקרקעין שהוצמדו לנכס, לפירותיו, לעליית ערכו ולכל זכות שיש לבעל נכס בנכסו. בהתאם, חובות הרובצים על הנכס – יהיו כולם באחריות מי שהנכס רשום על שמו. הובהר שמגורים בנכס לא יקנו זכות מכל מין וסוג שהוא למתגורר שאינו בעלים, ובמקרה של פירוד או פטירה של בן הזוג שהוא בעלים, בן הזוג שאינו בעלים מתחייב לפנות את הנכס באופן מיידי.

למעשה, על פי ההסכם, הדבר היחיד המשותף לצדדים הם המטלטלין והחפצים בדירתם.

ההסכם קובע גם שהצדדים יתנהלו באמצעות חשבונות בנק נפרדים וכל אחד יהיה בעלים על זכויותיו ומעשי ידיו ואחראי על חובותיו ושהאישה מוותרת על מזונותיה, אך זכאית למדור בדירה ברחוב [פ'] (להלן: הדירה) העתידה להירכש על ידי האיש ולהיות בבעלותו.

ההסכם קובע גם כיצד יתנהל משק הבית של הצדדים. כך נקבע שהאיש יישא בכל הוצאות הבית והאישה תשתתף איתו בסכום קצוב. את צורכי הבנים ישלם האיש ואת צורכי הבת תשלם האישה.

ההסכם קובע גם שלעת גירושין תקבל האישה סכום כולל של 200,000 ש"ח בעבור כלל זכויותיה וזכויות בני משפחתה מהאיש ובני משפחתו, לרבות: כתובה, תוספת כתובה וכל זכות כספית המגיעה לאישה כתוצאה מקשר הנישואין. משמורת הבנים תהיה אצל האיש, ומשמורת הבת תהיה אצל האישה.

בהסכם נקבע פיצוי מוסכם על הפרתו בסך של 100,000 ש"ח.

הצדדים הצהירו על פני ההסכם שהבינו את משמעותו ותוצאותיו של ההסכם ועשו אותו מרצון חופשי לאחר שקיבלו ייעוץ משפטי. ההסכם ערוך כדין על פי החוק וההלכה, ואף צוין בו שהצדדים לא יוכלו לטעון 'קים לי' נגד הוראות ההסכם.

נספח להסכם נחתם ביום כ"ב בסיוון תשע"ט (25.6.2019). הנספח עוסק בדירה ברחוב [פ'] שרכש האיש מאחיו. נקבע בו שזכויות הצדדים בדירה נשמרות על פי ההסכם וכי אף שאין לאישה שום זכות בדירה היא מסכימה להיכנס כלווה למשכנתה שהאיש ייקח כדי לרכוש את הדירה. תוך שהאיש מתחייב לשלם את תשלומי המשכנתה ולפצות את האישה על כל נזק שייגרם לה כתוצאה מכניסתה כלווה למשכנתא.

יומיים אחר כך, ביום כ"ד בסיוון תשע"ט (27.6.2019), הצדדים חתמו על נספח נוסף, דומה בעיקרו לנספח הראשון, עם תוספות בעניין האמצעים שיבטיחו לאישה שהאיש יפצה אותה על כל נזק שיגרם לה כתוצאה מכניסתה כלווה למשכנתה, לרבות קבלת זכות בשווי של 100,000 דולר בדירה. כמו כן התחייב האיש לשלם הוצאות שונות של האישה שלא נכללו בהסכם המקורי.

שני הנספחים הללו לא אושרו בבית הדין, אך יש בהם כדי ללמד על אומד דעת הצדדים, שנה ויותר לאחר אישור ההסכם.

ההליכים בין הצדדים החלו בחודש סיוון תש"ף (יוני 2020), עת הגיש האיש בקשה ליישוב סכסוך. בקשת האישה לביטול הסכם הממון הוגשה ביום כ"ג בתשרי תשפ"א (11.10.2020). בקשת האיש לאכיפת הסכם הממון הוגשה ביום כ"ג בניסן תשפ"א (5.4.2021).

בעניין הגירושין הושגה הסכמה בדיון הראשון שהצדדים יתגרשו ולאחר הגירושין ידון בית הדין בענייני הרכוש והכתובה. הוסכם גם שיוטל עיקול על הדירה בשיעור הכתובה בסך של 52,000 דולר. לאחר הגירושין קיים בית הדין כמה דיונים לשמיעת הצדדים ולקבלת עדויות והוכחות. הדיונים התקיימו בימים ט"ז באייר תשפ"א (28.4.2021); כ' באייר תשפ"א (2.5.2021) וכ"א במרחשוון התשפ"ב (27.10.2021). לאחר הגשת הסיכומים, ניתן פסק הדין מושא הערעור.