הסכם ממון – יישום ההלכות 'מדקדקין לשון השטר' ו'אזלינן בתר כוונה'

לפנינו בקשת המבקשת לאכיפת הסכם ממון.

תיאור העובדות

במהלך הנישואין חתמו הצדדים ביום ט' בתמוז תשע"ז (3.7.17) הסכם ממון שאושר בו ביום בבית הדין ולפיו כל המיטלטלין [...] לרבות מכוניות אספנות שייכות לצדדים בחלקים שווים.  (סעיף 8.1 שם).

בהתאם לכך מבקשת התובעת כי מחצית מהרכבים יירשמו על שמה, לחלופין היא מבקשת לקבל מחצית משוויים.

מנגד, המשיב הסכים כי מחצית הרכבים שייכים למבקשת אך בלבד שלא תמכרם לאחרים. בא כוחו הוסיף כי בהסכם גם נקבע כי המשיב רשאי להשתמש במרתף הבית לאחסון מכוניות האספנות שבבעלותו וכי המרתף והרכבים יעברו לבעלות נכדו אחרי מותו (סעיף 3.4 שם).

לדבריו, הודגש כי רכבי האספנות הם בבעלותו של המשיב, וכוונתם בהסכם הייתה כי רק אם הרכבים יימכרו בחיי המשיב – תמורתם תתחלק בחלקים שווים בין צדדים. לטענתו יש להטיל עיקול על הרכבים ולמנוע את מכירתם כדי שיישמרו לטובת הנכד, אך אין לשנות את רישום הבעלות.

למרות האמור ביקשה המשיבה שהרכבים יירשמו על שמה כדי שהנכד ידע שאף היא דאגה לו.

בא כוח המשיב נשען על סעיפי ההסכם המפורטים הקובעים כי במעמד חתימת ההסכם יחתום המשיב על ייפוי כוח לב"כ לעשות בשמו את הדרוש להעברת זכויותיו לטובת המבקשת כפי שנקבע בעניין הדירה ברחוב [...] (סעיף 3.3 שם) וכן לגבי חברת [...] (סעיף 5.5 שם), חברת [...] (סעיף 6.3 שם) וחברת [...] (סעיף 7.3 שם). לעומת זאת לגבי הרכבים לא הוזכר כלל כי המשיב ידאג להעבירם או לצרף לבעלותם את המבקשת ולפיכך אין לחייב את המשיב לעשות זאת.

הצדדים לא הגיעו לעמק השווה ולפיכך נדרש בית הדין להחלטה שלפנינו.

דיון והכרעה

כאמור, אף המשיב מסכים כי אם יימכרו הרכבים, תמורתם תתחלק בחלקים שווים אלא שהוא מסרב לצרף את המשיבה לרישומי הבעלות.

באת כוח המבקשת טענה בסיכומיה כי רישום בעלות הרכבים במשרד הרישוי על שם המשיב אינו יוצר בעלות כלפיו בלבד מאחר שהרישום הוא רק בעל ערך דקלרטיבי וכפי שנקבע בפסיקה שציינה (ע"א 6299/15 עדי קדושים נ' עטרת תעשיות בע"מ ורע"א 5379/95 סהר חברה לביטוח נ' בנק דיסקונט בע"מ). לדבריה, רכבים רבים נרכשו בכספי החברות שבבעלות הצדדים ומשכך יש לרושמם על שם שניהם.

אכן בהתאם לאמור נראה כי אף המשיב מסכים שהרכבים שייכים גם למשיבה והדבר עולה בקנה אחד עם פסקי הדין שצרפה המבקשת כי הבעלות היא משותפת, אלא שהמשיב מתנגד לשינוי רישום הבעלות מאחר שהדבר לא הוזכר בהסכם. זאת אין ללמוד מהאסמכתאות שעליהן נשענת המבקשת ומשכך פרשנות ההסכם הכתוב עדיין שנויה במחלוקת.

ופסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן מב סעיף ה):

היה כתוב בו למעלה דבר אחד ולמטה דבר אחר ואפשר לקיים שניהם, מקיימים אותם. אבל אם הם סותרים זה את זה [...] יד בעל השטר על התחתונה.

אמור מעתה: בכל מקום שבו אפשר לפרש את השטר באחד משני אופנים, פרשנות אחת לטובת המבקש ואחרת לטובת המשיב, יש לפרש את השטר לטובת המוחזק בממון מאחר ש'יד בעל השטר על התחתונה' ואין להוציא ממון מספק.

ובנדון דידן יש לומר דממה נפשך אין לחייב את המשיב להעביר את רישום הרכבים על שם המבקשת שהרי אם סעיפי ההסכם סותרים הרי 'יד בעל השטר על התחתונה' ויש להשאיר את רשום הרכבים על שם המשיב, ואם סעיפי ההסכם אינם סותרים הרי שאפשר לפרשם באופן שיתקיימו שניהם וכדברי המשיב, שרק אם ימכרו הרכבים תחולק תמורתם אך במצב הקיים אין להעביר את בעלותם על שם המבקשת, ובפרט במקום שבהסכם נקבע ופורט סדר העברת הבעלות בשאר הרכוש ללא התייחסות כלל לרכבים.