הסכם הפשרה בין קבוצת ארד לקבוצת מי ורד - הסדר כובל עירום לקניית תחרות - פסקדין

1.                  חברה א' טוענת, כי חברה ב' הפרה את זכויות היוצרים שלה במוצר
פלוני. במהלך הליך גישור, שתי החברות גיבשו ביניהן הסכם פשרה, לפיו תשלם חברה א'
לחברה ב' סכום כסף מסוים, בתמורה להפסקת פעילותה של חברה ב' ולהתחייבות בעלי
מניותיה שלא לעסוק בכל פעילות הקשורה בייצור אותו מוצר פלוני. האם הסכם הפשרה הנו
הסדר כובל כהגדרתו בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988 )להלן - החוק או חוק ההגבלים
העסקיים(, ובאם התשובה לשאלה זו היא חיובית, האם יש לאשרו לפי סעיפים 9-10 לחוק.
אלו השאלות המרכזיות העולות במקרה שלפנינו.

רקע כללי

2.                  המבקשות 1-2, חברת ארד בע"מ וחברת אמירד בע"מ )להלן - קבוצת
ארד(, עוסקות, בין השאר, בייצור ושיווק של מדי מים ביתיים. מבקשים 3-4, י'
צויגנבוים וג' אלטמן, שימשו החל משנת 1988 כקבלני משנה לאספקת גופים חיצוניים של
מדי מים עבור קבוצת ארד, באמצעות מבקשת 6, יציקות אמירד )1988( בע"מ )להלן - יציקות
אמירד(. חברת יציקות אמירד, אליה הצטרף בשלב מאוחר יותר מבקש 5, מ' וירניק, פעלה
מתוך מפעל בכרמיאל, אותו העמידה לרשותה קבוצת ארד, אשר אף סיפקה לה את אמצעי