הסדר טיעון בעניינו של נאשם בסחיטה באיומים והטרדת עד

בפני נאשם, גבר יליד 1955, ללא עבר פלילי, עולה חדש מאזר ביג'ן שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכל שיוחס לו בכתב האישום המתוקן בביצוע העבירות הבאות:

א.        סחיטה באיומים, עבירה על הוראת סעיף 428 רישא, לחוק העונשין - 1977.

ב.         באישום, השני הטרדת עד.

רקע עובדתי הצריך לעניינו הינו כדלקמן:

הנאשם מכיר את המתלוננת מזה זמן, ממה שהועלה בפני היום בטיעוני הצדדים למדתי היום אפילו שאולי הם קרובי משפחה בצורה כזו או אחרת.

במועד שאינו ידוע למאשימה, עובר ל- 20/4/2009, פגשה המתלוננת את הנאשם, השניים קיימו בהסכמה בצנעה יחסי מין אותם צילם הנאשם מבעוד מועד במצלמת וידיאו. אציין כי כתב האישום לא מציין אם הצילום נעשה בהסכמה או לא בהסכמה. אך מהנוסח העולה בסיפא לסעיף 2 לפרק העובדות באישום 1, "מבעוד מועד" אפשר שאולי הצילום נעשה בהסתר. אבהיר כאן ועכשיו שלענין זה לא תהיה שום השלכה לענין קביעותיי בהמשך כיון שהנושא לא הוכח, וכל ספק דינו להיות מפורש לטובת הנאשם.

בהמשך, יומיים לאחר מכן, או סמוך לכך פנה הנאשם אל המתלוננת ודרש כי תשלם לו תשלום כספי בסך 30,000 ש"ח, כתמריץ לביצוע התשלום, הודיע לה הנאשם, בצורה מאיימת, כי אם לא תמלא אחר דבריו, הוא יפיץ ברבים את הקלטת. המתלוננת השיבה כי אין ביכולתה להשיב את הסכום הזה. חודש לאחר מכן, או בסמוך לכך, דהיינו לא באותו רגע ולא אגב גחמת רגע, אלא, בפעולה מתמשכת ומתוכננת ממושכת לפחות, בהסתמך על כך כי המעשים נמשכים ומבוצעים לאורך ציר זמן, התקשר הנאשם לבעלה של המתלוננת, והודיע ו כי ברשותו נמצאת הקלטת וקרוב לוודאי פירט לו גם מה תוכנה ואיים עליו שישלם לו תמורתה תשלום כספי של 30,000 ש"ח. לא צריך להיות מבין גדול כדי לתאר מה עברה המתלוננת בביתה לאחר שהנאשם גילה את אוזנו של בעלה ופירט ודרש את אשר דרש.

בהמשך אותו יום, וממצוקה, ניסתה המתלוננת לטרוף את נפשה בכפה בנטילת כדורים ואושפזה בבית חולים לטיפול.

הנאשם לא חדל. לא הרפה, וכך ביום 23/5/ בעת שאביה של המתלוננת ביקר את התלוננת בבית החולים, התקשר אביה אל הנאשם, ואז הנאשם סיפר לו לאבא,   כי הוא מחזיק בקלטת והודיע לו כי אם לא יועבר לו סכום כסף בתוך שישה ימים דהיינו עד ליום 29/5 הוא יפיץ את התמונות בקרב קרובי המשפחה היושבים בחו"ל.

גם בדחיית המועד, במתן הארכה מוצא אני חומרה נוספת וראיה נוספת לכך שמדובר בעבירות קשות, נבזיות המבוצעות בקור רוח, אגב ניצול מצוקת הזולת ולצורך הפקת רווח כספי.

4 ימים לאחר מכן, ביום 31/5/09 לקראת הצהריים, שב הנאשם והתקשר אל אביה של המתלוננת - ושב ודרש לקבל 30,000 ש"ח. ושב ואיים כי אם לא יענו לדרישתו - יפרסם את הקלטת ברבים. האב ענה לו כי יעביר לידיו את הכסף עד ליום 15/6/. ביום 1/6/ התקשר האב לנאשם ואמר לו כי השיג סכום בסך 20,000 ש"ח ואת היתרה עשרת אלפים ש"ח טרם הצליח להשיג.

חלפו נקפו הימים, והנאשם לא הרפה, וב- 12/6/09 - או במועד הסמוך לכך, מסר הנאשם לידיה של קטינה - מכרה של הנאשם דיסק שנצרב מהקלטת המדוברת ובו מתועדת המתלוננת מקיימת יחסי מין. הנאשם הראה לקטינה היכן מתגורר אביה של המתלוננת, וביקש ממנה כי תיכנס לביתו ותמסור לידיו את הדיסק והקטינה עשתה כן.

זמן קצר לאחר מכן, לאחר שהאב קיבל את הדיסק, התקשר הנאשם לאב, ואמר לו כי לא מדובר בקלטת המקורית אלא בדיסק צרוב. ואיים עליו כי את הקלטת המקורית ימסור רק תמורת שלושים אלף ש"ח. סוכם ביניהם כי האב יתקשר אל הנאשם כאשר ישיג את כל הסכום.

עד כאן מעשה הסחיטה - אשכול מעשים מתמשך המצביע על נחישות תכנון ודבקות במטרה.

בהמשך הדברים, ביום 1/7/ כאשר הוגש נגד הנאשם כתב האישום נשוא תיק זה, החל הנאשם להטריד את המתלוננת, מיום 2/7/ ועד פבר' 2010, בכך שטרח להיפגש איתה באקראי ברחובות בתל אביב ואז ביקש לשוחח עימה, בנוגע להגשת התלונה נגדו במשטרה, המתלוננת סירבה, ואז, בתגובה הנאשם קילל אותה והודיע לה כי יתנקם בה ולא רק בה אלא גם בילדיה. במצב זה הטריד הנאשם את המתלוננת בנוגע לעדות שמסרה או בענין עדות שעתידה למסור בענין משפטי. לכן, לא אתפלא כי הנאשמת הודיעה לתביעה כי היא מסכימה לכל, רק בתנאי שלא תעיד.

הצדדים הגיעו כאמור להסכמות שמפורטות במסמך,ל מכוחם ייגזרו על הנאשם עונשים של מאסר על תנאי, מאסר בפועל בעבודות שרות ופיצוי למתלוננת.

שרות המבחן למבוגרים ערך תסקיר בעניינו, התקבלה חוות דעת ממונה, אליהם אתייחס מיד בהמשך.

אשר לתסקיר.

בתסקיר בסופו, הודיע שרות המבחן, כי השרות מעריך כי הנאשם הצליח לבסס קשר יעיל עם השרות, ובאמצעות השרות החל לערוך בדיקה עצמית  באשר למצבו מניעה וכו', השרות המליץ להעמידו למשך שנה בתקופת מבחן.