הנדרי נ' גקאלין ואח'

פסק – דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 26.10.2011 ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה") בין מונית התובע (להלן: "המונית") למשאית הנתבעים (להלן: "המשאית").

על פי כתב התביעה, עת עמדה המונית לפני רמזור אדום, לפתע פגעה המשאית מאחור.

על פי כתב ההגנה, המשאית נסעה בנתיב משמאל לנתיב התחבורה הציבורית בו נסעה המונית, לפתע סטתה המונית לעבר נתיב נסיעת המשאית ופגעה עם דופן אחורית שמאלית של רכבה בפינה קדמית ימנית של המשאית.

בנוסף לראיות שהוגשו, העיד בפני התובע (להלן: "התובע") ומר אלי בקייב – הולך רגל שנכח במקום בעת קרות התאונה (להלן: "העד הניטרלי").

לשם השלמות יוער כאן כי הנתבע 1 לא התייצב לדיון ובקשת בא כוחו לדחות את הדיון פעם נוספת לא נענתה, ראו החלטה בעמ' 1 לפרוטוקול.

יוער, ב"כ הצדדים הסכימו כי טופס ההודעה מטעם הנתבע 1 יוגש לתיק בית-המשפט.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובע, גרסת התביעה לא נסתרה ונתמכת בתמונות אשר צולמו בזמן אמת. לעומת זאת גרסת ההגנה לא הגיונית ונסתרת בתמונות הנזק ובתמונות מהמקום, שהרי ניתן לראות בתמונות כי נהג המונית פנה לנתיב הנסיעה של התחבורה הציבורית, ולא שמאלה כטענת הנתבע 1, כפי שהדבר מצא ביטויו בטופס ההודעה.

לשיטתו, ההסבר ההגיוני היחיד הוא שהמונית הייתה בשטח המת של נהג המשאית והוא לא ראה אותה.

לאור האמור, מבקש לקבל את התביעה במלואה.

לטענת ב"כ הנתבעים, התובע מסר גרסה לפיה עבר מהנתיב האמצעי, בו נסעה המשאית, לנתיב הימני, מגרסה זו עולה, שלא היה לנהג המשאית שטח מת.

לשיטתו, עדותו של התובע מנוגדת לגרסה שבכתב התביעה ונסתרת בתמונות הנזק. כמו כן עדותו של העד הניטרלי לא הוסיפה דבר מאחר ולא ראה את התרחשות התאונה.

לאור האמור, ביקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי משני הנהגים המעורבים אחראי לקרות התאונה?

יוער כבר כאן כי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות עדי התביעה, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

בקליפת אגוז, במשפט האזרחי השתרש הכלל – "המוציא מחברו עליו הראיה" (משנה בבא קמא ג' יא). דהיינו, כאשר פלוני תובע את אלמוני, מוטלת עליו החובה להוכיח בראיות כי אכן אלמוני חייב לו.