המשך מעצר עד תום ההליכים לנאשם בחברות ובפעילות בהתאחדות בלתי מותרת

עניינו של הערר בהחלטת בימ"ש קמא להורות על שחרורו של המשיב ממעצר, לאחר שנעתר לבקשת הסנגור לעיון חוזר במעצרו של המשיב. רקע קצר: כתב האישום שהוגש נגד המשיב ביום 02/01/08 מייחס לו עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, נשיאת משרה וכן ביצוע שירות עבור התאחדות כאמור. ביום 08/01/08 החליט בימ"ש קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וביום 17/03/08 הוקרא כתב האישום ולאחר כפירת המשיב, נקבע התיק להוכחות. ביום 28/05/08 החל משפט ההוכחות ונשמעה עדותו של עד תביעה 2, והתיק נדחה להמשך הוכחות. בינתיים הגיש הסנגור בקשה לעיון חוזר, לאחר שמשפטם של עדי התביעה המפלילים הסתיים, ונגזרו עליהם עונשי מאסר קלים יחסית של 5 ו-6 חודשי מאסר, בעוד המשיב עצור כבר קרוב לעשרה חודשים.

 בימ"ש קמא נעתר לבקשה, והורה על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, תוך שהוא מנמק החלטתו בכך ששותפיו של המשיב לעברות הללו, עדי תביעה 3 ו-4, נדונו לעונשי מאסר פחותים מתקופת מעצרו של המשיב עד כה, וכן בשל כרסום מסוים בראיות כתוצאה מעדותו של עד תביעה 2, אשר עמד על כך שהאוסרה שבה פעל ביחד עם המשיב הייתה שייכת לאחים המוסלמים, שלא הוכרזו כהתאחדות שאינה מותרת, ולא לחמא"ס. מכאן ערר התביעה, אשר טוענת כי עניינו של המשיב חמור במידה ניכרת מעניינם של חבריו שנדונו לתקופות מאסר קצרות יחסית. התובע טען עוד כי לא היה מקום לבחון שוב את הראיות כפי שעשה השופט הנכבד קמא, ולכן עותרת התביעה כי אורה על המשך מעצרו של המשיב. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

כאמור, אף שבימ"ש קמא אינו מזכיר בהחלטתו את המונח כרסום בראיות, עולה מההחלטה כי היא נסמכת על כרסום בראיות כתוצאה מעדותו של עד תביעה 2. דא עקא, השופט הנכבד מציין בהחלטתו כי העד חזר למעשה על דברים שמסר בחקירתו במשטרה, ואם כך, מדובר בראיות שהיו לפני בית המשפט כאשר הוחלט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. עיון באותה החלטה מגלה שהשופט שדן בעניין מזכיר במפורש את אותן עדויות שנגבו במשטרה, שעליהן כאמור חזר העד גם בעדותו בביהמ"ש, ובכל זאת הוא החליט על מעצר עד תום הליכים, ואף לא הוגש ערר על ההחלטה. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר שהתגלו עובדות חדשות, או נשתנו נסיבות כתוצאה מאותה עדות, שהרי מדובר בדברים שעמדו לנגד עיני בימ"ש קמא בעת החלטת המעצר.

אשר לטענה על עונשי מאסר קצרים יחסית שנגזרו על חבריו של המשיב, עיון בפסקי הדין של עדי התביעה 3 ו-4 מגלה כי הם הורשעו בכתבי אישום מתוקנים שקלים בהרבה מכתב האישום שקיים נגד המשיב, והעונשים שנגזרו עליהם, נקבעו לאחר שביהמ"ש החליט לכבד הסדרי טיעון שהושגו בין הצדדים. כתב האישום נגד המשיב חמור במידה ניכרת וכולל פרטי אישום נוספים , כולל פרט אישום המייחס לו עבירה של נשיאת משרה ונטען בו כי המשיב שימש כאחראי על 4 אוסרות של החמא"ס, ופעל ביחד עם עד תביעה 2 כדי לגייס חברים נוספים לפעילות בחמא"ס.

עניינו של המשיב דומה יותר לעניינו של עד תביעה 2, אשר חלק ניכר מכתב האישום נגדו מתייחס לעבירות שמיוחסות גם למשיב. עד תביעה 2 נעצר כחודשיים ומחצה לפני המשיב, משפטו ממשיך להתנהל והוא עודנו עצור. לכן אינני סבור כי הענישה המקלה שנגזרה על עדי תביעה 3 ו-4 יכולה לשמש אמת מידה ראויה לעניינו של עד תביעה 2, ולא ניתן לראות בכך שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק לעת הזאת בחינה מחודשת של מעצרו של המשיב. לא למותר לציין לעניין זה כי רמת הענישה המקובלת ביחס לעבירות המיוחסות למשיב, חמורה במידה ניכרת מתקופת מעצרו של המשיב עד כה.

נוכח האמור לעיל, אינני סבור כי התקיימו בנסיבות שלפנינו העילות שיש בהן כדי להצדיק עיון חוזר במעצרו של המשיב, ולכן אני מקבל את ערר התביעה, ומורה על המשך מעצרו של המשיב. עם זאת, ראוי כי בימ"ש קמא יעשה כל שניתן, כדי לקבוע מועדים קרובים יותר להמשך המשפט, בכדי שניתן יהיה לסיימו בהקדם.   

ניתנה היום, 7 באוקטובר 2008, ח' בתשרי התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא