המוסד לביטוח לאומי נ' מכלוף - פסקדין

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) מיום 4.12.12, קבעה למשיבה דרגת נכות בשיעור 11%. הוועדה לעררים העניקה למשיבה נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 72(ג)(2) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) התש"ל-1969 בשל טנטון, וכן נכות בשיעור של 1% בגין סעיף ליקוי 72 (א) 1 א, בשל ליקוי שמיעה.

2.הערעור נסוב על אחוזי הנכות שנקבעו לעניין הטנטון.

3.עיקר טענות המערער:

א.הוועדה טעתה עת העניקה למשיבה אחוזי נכות בגין טנטון, שעה שהמשיבה אינה עומדת בתנאי סעיף הליקוי 72 (ג) (2). על מנת לעמוד בתנאי סעיף הליקוי, יש צורך בירידה בשמיעה של לפחות 25 דציבל בתדרים הגבוהים (3000 ו- 4000 הרץ). ממצאי בדיקת השמיעה מיום 31.1.12 אינם עונים על תנאי התקנה.

ב.הוועדה לא נמקה באופן ענייני מדוע היא מעניקה למשיבה אחוזי נכות בניגוד לאמור בתקנות הנכים.

ג.למשיבה ירידה של 20 דציבל בלבד בתדר 3000 הרץ, ולכן הוועדה טעתה עת העניקה למשיבה נכות בגין טנטון.

4.עיקר טענות המשיבה:

א.לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת. מדובר בקביעה מקצועית של הוועדה, שאין להתערב בה.

ב.ממצאי בדיקת השמיעה מיום 31.1.12 מצביעים על פגיעה בתדירויות הגבוהות המתאימה לפגיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, וזה מחזק את טענת הטנטון.

ג.לטענת המשיבה, הבדיקה במכון "קולות", אליו הופנתה המשיבה, הראתה כי המשיבה סובלת מטנטון. המערער לא הלין בעררו על תוצאות הבדיקה מאת מכון "קולות". מדובר במכון שהמשיבה הופנתה אליו ע"י המערער.

הוועדה לא יכלה להתייחס לתדר 3000, שכן תדר זה לא נבדק בבדיקה במכון "קולות", וזאת בשונה מהתדרים האחרים שכן נבדקו.

ד.מדובר בחוק מתחום הביטוח הסוציאלי, ובנסיבות אלו יש להחיל את ההלכה שנקבעה בעב"ל 525/08 בג רחמים נ' המוסד לביטוח לאומי, לפיה הדרישה להפחתת כושר השמיעה בשיעור של 25 דציבל בתדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים לשניה, על פי סעיף 84 א' (ב) (1), ראויה להתפרש על פי "רוח החוק" ולא דקדוקי לשונו. "התדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים לשניה אינן נקודות ציון, אלא אזור גאוגרפי של שנץ הירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות".

ה.לטענת המשיבה, בבדיקת השמיעה מיום 31.1.12, נמצא אצל המשיבה בתדר 4000 באוזן ימין ירידה של 25 דציבל, ובאוזן שמאל ירידה של 40 דציבל, נוכח הפסיקה, שעה שמדובר "באזור גאוגרפי" ומשהוועדה נמקה החלטתה, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

דיון :

5.הוועדה כתבה בהחלטתה:-

"בבדיקת שמיעה מיום 31.1.12 נראה ליקוי שמיעה עם פגיעה בשמיעה בתדירויות הגבוהות, ליקוי שמיעה זה מתאים לפגיעה מחשיפה לרעש ויש בו כדי לחזק את הטענה לטנטון.

מבחן 72 ג 2 הרץ שנקבע מהכרה בטנטון במקרה של פגיעת שמיעה היא כמו ליקוי שמיעה בתחום 3000, 4000 הרץ, החל מ- 25 דציבל. לדעת הוועדה, אין הכרח שהליקוי בשמיעה יהיה הן בתדירויות 3000 והן ב- 4000 ומספיק אם הפגיעה היא בתדירות גבוהה יותר מ- 4000 הרץ (זאת נוכח העובדה שתדירות 3000 בחלק גדול של המקרים אינה נבדקת כלל ולכן איננה יכולה לשמש כאמת מידה להכרה)".

6.הוועדה התייחסה בהחלטתה לבדיקת שמיעה מיום 31.1.12, שנערכה במכון "קולות". הוועדה ציינה כי ממצאי הבדיקה מצביעים על כך כי מדובר בפגיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, ויש בממצאים כדי לחזק את הטענה לגבי טנטון. מפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה היתה מודעת להוראות סעיפי הליקוי 72 (ג) לתקנות הנכים. הוועדה העניקה למשיבה נכות בגין טנטון, ונימקה החלטתה בכך שהממצאים בבדיקה במכון "קולות" מצביעים על פגיעה בתדירות גבוהה יותר מ- 4000 הרץ, וכי קיים קושי בקבלת ממצאים בתדירות של 3000 הרץ.

7.הקביעה שהתדירות של 3000 ו-4000 מחזורים לשניה, אינן נקודות ציון אלא "אזור גיאוגרפי" נקבעה בפרשנות לסעיף ליקוי 84א(ב)(1) לתקנות הביטוח הלאומי (מבחנים לקביעת דרגת נכות) כאשר דנים בנכות מהעבודה.