המוסד לביטוח לאומי נ' כישורית

החלטה

לפני בקשת הנתבעת לסילוק תביעת התובע על הסף.

התובע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד"), הגיש תביעת שיבוב כנגד הנתבעת, בשים לב לכך כי הכירה בפגיעת נפגע שעבד בשירות הנתבעת כפגיעה בעבודה. על פי הנטען בכתב התביעה הפגיעה אירעה ביום 5.4.2004.

התביעה המונחת לפני הוגשה על ידי המוסד ביום 22.8.2013. יצוין כי המוסד הגיש תביעה דומה וקודמת לבית משפט השלום בעכו, אשר נמחקה בגין אי הגשת חוות דעת. התביעה הקודמת הוגשה על ידי המוסד ביום 26.1.2011 ונמחקה ביום 19.5.2013.

הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה הנוכחית על הסף מחמת התיישנות ולחילופין בגין אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה.

אומר מיד כי אי הגשת חוות דעת על ידי המוסד אינו גורר לדחיית התביעה על הסף. אמנם בתביעה הקודמת לא הוגשה על ידי המוסד חוות דעת. יחד עם זאת דחיית התביעה הינה סנקציה דרסטית. על המחדל בגין אי הגשת חוות דעת ניתן לכפר על ידי פסיקת הוצאות.

באשר להתיישנות על פי סעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") אין להכליל במניין ימי ההתיישנות את הימים בה הייתה התביעה הראשונה עומדת ותלויה. בעת הגשת התביעה הראשונה נותרו חודשיים ותשעה ימים עד להתיישנות התביעה. התביעה הראשונה נמחק ביום 19.5.2013 ועל כן היה לכאורה על המוסד לחדש את התביעה לא יאוחר מיום 28.7.2013. אולם על פי הוראות סעיף 16 לחוק ההתיישנות במקרה כזה ניתן לחדש את התביעה תוך שנה ממועד המחיקה ללא שתתיישן.

לכן בשלב זה התביעה לא התיישנה על פי האמור בכתב התביעה. כמובן שאם הנתבע תוכיח לאחר שמיעת הוכחות כי זכות התביעה התגבשה בטרם המועד הנקוב בכתב התביעה ובשל כך התיישנה התביעה עדין פתוחה הדרך בפניה לעמוד על טענת ההתיישנות.

בשים לב לכך אני דוחה את הבקשה.

המוסד יגיש חוות דעת מטעמו בתוך 90 יום מהיום אחרת אורה על מחיקת התביעה.

המוסד יישא בהוצאת הנתבעת בסך של 1500 ₪.

התיק יובא לעיוני ביום 1.5.2014 לבדק חוות דעת.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.