המגן חברה לבטוח בעמ נ' עבד אל קאדר

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי רכבה הוסע במעגל תנועה בירושלים בנתיב הימני מבין שניים. רכב הנתבעים, אשר הגיח מאחור מהנתיב השמאלי, סטה מנתיבו לעבר הנתיב הימני ופגע ברכב.

הנתבע טען כי הוא היה בנתיב שמאלי שהוא הנתיב הפנימי במעגל התנועה. לדבריו הוא התכוון לנסוע לכיוון בית צפפא, אליו מוביל אותו נתיב. הנהג ברכב התובעת נסע בנתיב הימני החיצוני. לפתע רכב התובעת סטה מנתיב נסיעתו, ונכנס לנתיב נסיעת הנתבע, תוך שהוא פוגע בפינה הימנית הקדמית של רכבו.

שמעתי את עדויותיהם של הנהג ברכב התובעת והנתבע.

הנהג הסביר כי הוא נסע בנתיב הימני, כאשר בכוונתו לנסוע ישר בכיכר במעגל התנועה. רכב נוסף שהיה במסלול השמאלי פנה לפתע ימינה לאחר שביקש לצאת ממעגל התנועה לכיוון גילה וחתך את נתיב נסיעתו. הנהג בלם. או אז רכבו נפגע מרכב הנתבע בחלקו האחורי שמאלי. לדבריו הוא עצמו נותר בנתיב הימני והנתבע הוא שסטה לעברו.

הנתבע אמר כי מאחר שרכבו הוא רכב מסחרי גבוה הוא ראה את כל ההתרחשות לפניו. הוא אישר שהיה לפניו רכב נוסף שחתך את נתיב נסיעתו של רכב התובעת ועבר מהנתיב השמאלי לימני, אולם לדבריו הנהג ברכב התובעת, אשר ניסה למנוע את התאונה סטה שמאלה לעבר נתיב נסיעתו. כאשר הוא ראה זאת הוא עצר אולם למרות זאת ארעה הפגיעה. הוא הסביר כי לרכבו נגרם נזק שולי שלא היה טעם בגינו להגיש תביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

אף שבעדותו נהג התובעת הותיר רושם טוב, לא מצאתי להעדיף את גרסתו על פני גרסת הנתבע. הנתבע בעדותו לפני העיד בפרוטרוט על התרחשות התאונה ועדותו הייתה רצופה ומשכנעת לא פחות. אין מחלוקת שנהג התובעת ניסה להימנע מהתאונה בשל הרכב הנוסף שחתך את נתיב נסיעתו ולכן אין לשלול אפשרות שבמהלך פעולה זו, הוא אכן סטה לנתיב השמאלי כנטען על ידי הנתבע. נהג התובעת בעדותו אף אמר שבסמוך לאחר התאונה כל אחד מהנהגים, טען לאשמתו של השני.

מעדותו של הנתבע אף שוכנעתי כי בהיותו מתגורר בבית צפפא, לא הייתה לו כל כוונה לעבור במקום התאונה אל הנתיב הימני, אלא להמשיך בנסיעה ישר בנתיב השמאלי ורק בהמשך הדרך לקראת היציאה הבאה מהכיכר, לעבור לנתיב הימני.

יש לציין שמהעדויות התברר כי באותה עת נהג התובעת היה עולה חדש מצרפת ושהה בארץ כשנה בלבד. התברר כי הוא עצמו אינו מכיר את המקום וכי הוא נכנס לכיכר בטעות. מנגד הנתבע העיד כי הוא מכיר הטב את הכיכר, אשר בה הוא נוסע מידי יום. לדבריו מאחר שהוא מכיר את הכיכר ומודע לכך שנהגים שנמצאים בנתיב השמאלי נוהגים לחתוך ימינה לכיוון היציאה מגילה, הוא מקפיד לנסוע בנתיב השמאלי.

בחנתי גם את תמונות הנזק. לא מצאתי כי ניתן מהתמונות להעדיף את אחת הגרסאות.

ער אני לכך שהנתבע הנו חסר ביטוח וכי לפסק דין כנגדו יש השלכות כלכליות משמעותיות לגביו, אולם לא מצאתי כי בעובדה זו יש כדי לפגוע במהימנות עדותו ולשינוי מסקנתי.

סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 3,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, בהעדר הצדדים.