לפניי בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב -1982.
על המבקש הוטל קנס בגין עבירה מיום 9.10.15 של העמדת הרכב במקום המסמן מקום חנייה לרכב של נכה (דו"ח תנועה מס' 52111466323) מיום 9.10.15. הדו"ח נמסר למבקש במעמד ביצוע העבירה. יצויין, כי באותו מועד נרשם לחובת הנאשם דוח"ח הזמנה לדין בעבירות של נהיגהה כנהג חדש ללא מלווה וללא ביטוח.
לטענת המבקש ביום 28.1.16 הגיש בקשה להישפט, לטענתו בגין טעות במצב הדברים הבקשה הוגשה באיחור קצר, ולאור העובדה שהמבקש כופר באשמה מבקש לפנים משורת הדין מביהמ"ש להאריך את המועד להישפט.
הבקשה הועברה לתגובת התביעה אשר התנגדה לה וציינה כי אין לקבל טענת המבקש, המבקש לא עמד בסד הזמנים הקבוע בחוק ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו.
דיון והכרעה
משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה לאחר המועד של 90 יום, שנקבע בסעיף 229(א) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי, הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה המיוחסת לו, כאמור בסעיף 229(חב) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.
בנסיבות שכאלה, קבע בית המשפט העליון כי יש מקום לשקול להיענות לבקשה להארכת מועד להישפט אך ורק במקרים בהם לא ידע ולא יכול היה המבקש לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו – ראה לענין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מ"י וכן רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מ"י .
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.