המ"ש 9398-05-16 מנשרוב נ' מדינת ישראל ואח' - פסקדין

לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, מכוח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 שהגיש המבקש בגין דו"ח שניתן על עבירה של אי ציות לאור אדום מתאריך 18.8.15, בניגוד לתקנה22(א) לתקנות התעבורה (הודעת תשלום קנס מס' 90505032285).

טיעוני הצדדים

לטענת המבקש, הרכב נשוא הדו"ח הינו מונית אשר בבעלותו ורשומה על שמו, אולם בפועל נמצא בשימוש מר יצחק לבון ת"ז ******** (להלן: "הנהג"), אליו מבקש להסב את הדו"ח.

לבקשה צורפו תצהיר המבקש, תצהיר הנהג בפועל, העתק מתעודת הביטוח על הרכב, העתק הדו"ח ותשובת מפנ"א מתאריך 2.5.16.

המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם כי היה על המבקש להגיש את בקשתו להסבת הדו"ח במסגרת סד הזמנים שנקבע בחוק, ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.

דיון והכרעה

השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים שעליו לשקול בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם, המוגשת לפי סעיפים 240 ו- 130 לחוק סדר הדין הפלילי.

א. על המבקש להראות טעם טוב מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע בחוק.

ב. האם עלול להיגרם למבקש עיוות דין.

ראה לעניין זה ע"פ (באר- שבע) 7720/05 אלעסם דאהש ואח' נגד מדינת ישראל.

א. הסיבה לאיחור בהגשת הבקשה

סעיף 229(א)(2) לחוק קובע את מועד הגשת בקשה להישפט, כדלקמן:

(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;