המ"ש
בית משפט השלום חיפה
|
8306-03-16
18/04/2016
|
בפני השופטת:
כרמית פאר גינת
|
- נגד - |
המבקש:
בנימין חדד
|
המשיבה:
משטרת ישראל
|
החלטה |
בפני בקשה לעיון חוזר לעניין החלטה אשר ניתנה ביום 27.03.2016.
המבקש עתר לבית המשפט להאריך לו את המועד להישפט בגין דוח ברירת משפט אשר ייחס לו עבירה של אי ציות לתמרור 302. ביום 27.03.2016 נדחתה בקשתו של המבקש ע"י בית המשפט.
ביום 17.04.2016 התקיים דיון עקב בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש. במהלך הדיון הוסיף המבקש על בקשתו הראשונית אשר הוגשה ביום 17.03.2016. ב"כ המבקש ציין כי למבקש טענות הגנה מהותיות בגינן יש לאפשר לו את יומו בבית המשפט, ואף המבקש ובת זוגו התייצבו בבית המשפט, חזרו על גרסתם אשר הופיעה בבקשה הראשונית, ונחקרו ע"י ב"כ המשיבה.
בדיון שהתקיים ביום 17.04.2016 הבהיר המבקש מדוע לא הגיש את בקשתו במועד, וכן השלים והסביר כי ביקש מבת זוגו לטפל בעניין הבקשה להישפט, אך היא בהיסח הדעת שילמה את הקנס במקום להגיש בקשה להישפט.
בת הזוג אף היא חזרה על גרסה זו באופן כללי גם אם לא ידעה לציין מועדים מדויקים, והתרשמתי כי גרסתה מהימנה.
משנשמעו המבקש ובת זוגו והשלימו את הפרטים החסרים בעניין שיהוי הגשת הבקשה להישפט, ובעניין אופן ביצוע תשלום הדוח אשר נעשה בהיסח הדעת, מצאתי כי יש לאפשר למבקש לקבל הארכת מועד על אף שהדוח שולם.
נסיבות מקרה זה מלמדות כי הדוח שולם בטעות ובהיסח הדעת ע"י בת זוגו של המבקש, ואין לראות בנסיבות אלו הודאה מטעם המבקש בביצוע העבירות.
מעבר לכך, במהלך הדיון המשלים במסגרת הבקשה לעיון חוזר, ב"כ המבקש העלה טענות הגנה אשר מן הראוי כי יתבררו במסגרת התיק העיקרי. ב"כ המבקש העלה טענות לעניין חוקיות התמרור ואף הפנה לפרטי נסיבות הדוח מהן עולה כי הדוח נרשם בצורה לאקונית ודלה.
לא נעלמה מעיני העובדה כי המבקש לכאורה הודה בביצוע העבירה המיוחסת לו בדוח בתגובתו הראשונית, אך התרשמתי כי עשה כך משום שלא רצה להיכנס לעימות עם השוטר ולהתווכח עימו במקום האירוע, והתכוון לפנות ולקבל סיוע משפטי בהמשך (ראה עמ' 3 לפרוטוקול שורות 2-3).
לפיכך, ועקב הפרטים הנוספים אשר הובאו לידיעתי במסגרת הדיון שהתקיים ביום 17.04.2016, אני מוצאת לנכון לשנות מהחלטתי הראשונה, ולהאריך למבקש את המועד להישפט בכפוף להוצאות בסך 1,200 ₪.