- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המ"ש 7942-11-16 אבוחצירה נ' מדינת ישראל
|
המ"ש בית משפט השלום עכו לתעבורה |
7942-11-16
11.12.2016 |
|
בפני השופט: אבישי קאופמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: מתן אבוחצירה |
משיבים: מדינת ישראל |
| החלטה | |
המבקש עתר להארכת מועד בגין דוח תנועה. המדובר בדוח מהירות המבוסס על צילום והמבקש טען כי לא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, אלא אביו, אשר אף שילם את הקנס בכדי להמנע מפיגורים.
המשיבה התנגדה לבקשה והפנתה להלכת כוכבי, אשר קובעת כי בדרך כלל לא ניתן להאריך מועד להישפט לאחר תשלום הקנס שבדוח.
כידוע, כפי שנקבע בסעיף 229(ח') לחוק סדר הדין הפלילי: שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו.
לפיכך, הארכת מועד לאחר תשלום אינה אפשרית אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן כפי שקבע בית המשפט העליון ברע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל – מקרה בו לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת כי תלוי נגדו אישום.
עוד ראו לעניין זה רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל (29.1.08); רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל (10.11.08) ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 8.1.09), ורבים אחרים.
במקרה דנן התקבל הדוח בביתו של המבקש. אין כל הסבר מדוע טופל הדוח בידי אביו של המבקש ולא על ידו – שהרי אין חולק שהיה מופנה אליו – ואין כל הסבר מדוע לא יידע האב את בנו על קבלת הדוח ועל כוונתו לשלמו. באותו הקשר נקבע בעניין כוכבי בידי בית המשפט כי:
"הדעת וההיגיון מחייבים שהיא יכולה לדעת על הדו"חות שנתקבלו בבית הוריה ושולמו על ידי אחיה. לפיכך אין היא יכולה להישמע בטענה שלא יכלה לדעת על הדו"חות ועל העבירות שביצע אחיה ועל תשלום הקנסות על ידי אחיה".
ע"פ 40584/07 ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל.
החזקה היא כי המבקש ידע על קבלת הדוח וידע אף על תשלום הקנס ו"חי בשלום" עם העניין עד שנודע לו כי הדבר עלול להביא עימו סנקציה בידי רשות הרישוי, או אז אץ המבקש לבית המשפט להגיש בקשה זו.
הליך הארכת המועד להישפט לא נועד למטרה זו, לתקן מחדלי מי שלא פעל במועד. באופן דומה כבר נדחו לא מעט בקשות, וראו למשל החלטת בית המשפט המחוזי בעפ"ת 42904-01-14 אברהם מויאל נ' מדינת ישראל שם הראה המבקש כי מכר את הרכב לאחר זמן רב לפני העבירה המיוחסת לו, אולם בקשתו נדחתה עקב תשלום הקנס.
אינני מתעלם מטענת המבקש כי שהה בשירות צבאי במועד העבירה, כך שלא יכול היה לנהוג ברכב, אולם כבר קבע בית המשפט העליון כי בהליך זה, של הארכת מועד להישפט, יש לפן הדיוני משקל מוגבר לעומת הליכים אחרים:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
