פריד נ' מדינת ישראל

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין 16 דו"חות שניתנו במועדים שונים בשנת 2014, בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא בעל עסק העוסק באחזקת מבנים בתחום המסגרות והנירוסטה, ומעסיק עובדים במפעלים השונים הנמצאים בבעלותו.

המבקש טוען בבקשתו כי לא ביצע את העבירות הנטענות. לטענתו, מי שנהגו ברכבו וביצעו את העבירות הינם מר רפעת מסרי (להלן: "רפעת") ומר יוסף מסרי (להלן: "יוסף") אשר עבדו אצלו במפעל במועדים הרלוונטיים. לטענת המבקש מסר את רכבו לעובדים הנ"ל לצורך הגעתם למקום העבודה במפעל מי עדן שנמצא בקצרין.

המבקש צירף לבקשתו אישור של סמנכ"ל תפעול במפעל מי עדן קצרין, המאשר כי מי שהגיע למפעל במועדים הרלוונטיים לדו"ח הינם רפעת ויוסף. כמו כן, צירף את דו"חות הנוכחות של רפעת ויוסף המתייחסים למועדים מושא הדו"ח.

לטענתו, מיד עם קבלת הדו"חות מסר את הדו"חות לנהגים הנ"ל, והללו הבטיחו לו כי יטפלו בדוחות, למרות זאת לא עשו דבר. עוד טוען המבקש כי לא צירף תצהיר מטעם הנהגים מאחר שהם מסרבים לשתף פעולה עמו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, כל הדוחות נשלחו למבקש באמצעות דואר רשום בהתאם לכתובת המעודכנת במשרד הפנים. עוד טוענת כי המבקש לא צירף תצהיר מטעם הנהגים המאשר את טענותיו. כך גם לא צירף כל מסמך המעיד כי פנה לנהגים. טענת המבקש כי הנהגים עבדו במפעל במועדים הרלוונטיים אינה טענה חותכת. לטענתה מאחר שהמקרה של המבקש אינו חוסה תחת המקרים החריגים של אדם שלא יכול היה לדעת על קיום הליך כנגדו, הרי שאין מקום לקבל את הבקשה.

סעיף 229(א) (2) לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו " תשלום הקנס" קובע כדלקמן:

"(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(2)הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה".

וכך סעיף 230 לחוק שעניינו "הזמנה למשפט" קובע כדלקמן: