המ"ש 7569-01-16 נח'אש נ' מדינת ישראל

1.ביום 25.1.2016 הגיש ב"כ המבקש בקשה להארכת מועד להישפט לעיכוב ביצוע 11 דוחות תנועה ועיכוב הליכים.

2.ביום 13.3.2016 הגיבה המשיבה באיחור לבקשה והתנגדה לבקשה וביקשה מבית משפט לדחות את הבקשה וציינה בתגובתה כי מדובר בהודעות תשלום קנס אשר נשלחו לכתובתו של המבקש בדואר רשום.

3.בדיון שהתקיים בפניי ביום 13.4.2016 ביקש בא כוח המבקש לתקן בקשתו והגיש רשימת דוחות עדכנית אשר הכילה 22 דוחות וסומנה בנ/1.

בהחלטתי מאותו יום, הוריתי למשיבה להגיש לבית המשפט העתק מאישורי המסירה עד ליום 20.4.2016 והוריתי למשיבה להגיב ליתר הדוחות אשר לא התייחסה אליהם.

4.בדיון שהתקיים ביום 9.5.2016 חזרה המשיבה על תגובתה ובא כוח המבקש טען כי מעיון באישור המסירה עולה כי לא מצוין באישור המסירה מספר תעודת הזהות של המבקש ועל כן אין מסירה כחוק ויש להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול פסקי הדין שניתנו בגין אותם דוחות או להאריך את המועד להישפט.

5. מעיון באישור המסירה לדוחות המפורטים ב- נ/1, עולה כי חזרו בציון "לא נדרש" ללא ציון מספר תעודת זהותו של המבקש.

6.אכן יש טעם לפגם כאשר אישור המסירה אשר נשלח למבקש אף בדואר רשום אינו כולל בתוכו מספר תעודת הזהות של הנמען. ידוע, ובפרט במגזר הערבי, כי קיימת כפילות ואף מעבר לכך בשמות הפרטיים ושמות המשפחה, ועל כן, ראוי להוסיף בצד של הנמען גם מספר תעודת הזהות שלו וכתובת מדויקת.

במקרה זה בהעדר ציון מספר תעודת זהותו של המבקש, אין חזקת מסירה כדין ולא תחול חזקת המסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד – 1974 הקובעת חזקת מסירה למשלוח בדואר רשום.